הגענו חזרה לבית, עליתי לחדר שינה וחיכיתי שסהר יצא מהבית.
"אני יוצא נסיכה, נתראה בערב", סהר נכנס לחדר ונשק לראשי.
זה עשה לי פרפרים בבטן, 'את מתאהבת בו?' שאלתי את עצמי בלחץ, לא יכול להיות.
הוא יצא ואני ירדתי למטבח, חיפשתי אותה אבל לא מצאתי, "סליחה את יודעת איפה ספיר?", ניגשתי לעוזרת מבוגרת ששטפה כלים, היא חשבה לרגע, "אני פה", שמעתי את קולה של ספיר והסתובבתי אליה, חיבקתי אותה ומשכתי אותה לחדרי.
"אני חשבתי על זה ואני מפחדת רוני, אם הוא יתפוס אותי אני אמות", היא אמרה וידעתי שזה נכון, לא רציתי לסכן אותה, "אבל אני יודעת שאת סובלת פה אז אני אעזור לך", היא אמרה וקפצתי מאושר, "תודה", חיבקתי אותה.
"מתי את רוצה לעשות את זה?", היא שאלה בלחץ, "עוד יומיים, ביום חמישי הוא עובד מהבוקר עד הערב, זאת ההזדמנות".
היא הנהנה וקמה לכיוון הדלת, "תודה רבה, זה לא מובן מאליו", אמרתי לה והיא חייכה אלי.
נשכבתי על המיטה ונרדמתי.
"אני אוהבת אותך", הוא חייך, "גם אני אוהב אותך".
עמדתי שם עם שמלת כלה, והוא עמד מולי עם חליפת חתן, אני אוהבת אותו, הוא בעלי, הוא אהובי.
"קחי", הוא הוציא מהחליפה משהו ואז הבחנתי מה זה, הוא הושיט לי אקדח, הסתכלתי עליו מבולבלת, "אם את לא תהרגי אותו", הוא הצביע על אדם באמצע הרחבה, הייצה לי הרגשה שהוא אחראי לרצח ההורים שלי, "הם יהרגו אותי וגם אותם" הוא אמר והצביע על עידו ואדל, הסתכלתי על מי שעמד שם באמצע האולם, 'אני צריכה להרוג אותו?', אני צריכה להרוג אותו.
"אני לא יכולה להרוג אותו", כל האורחים הסתכלו עלי מאוכזבים, "אני אוהבת אותך סהר, אבל אני לא יכולה לעשות את זה, אני מצטערת", שמעתי קול יריה וסהר נפל מדמם על הרצפה, לאחר מכן עוד שתי יריות ואז אדל ועידו נפלו. שמעתי עוד מאה יריות וכל שאר האורחים דיממו גם, זה שעמד באמצע התחיל לבכות.
"אההההה", צעקתי והתרוממתי במהירות מהמיטה
זה היה רק חלום, כל זה היה רק חלום.
"מה קרה?" סהר נכנס בריצה לחדר ומבטו היה מפוחד, "סתם חלמתי חלום רע".
"רוצה לספר לי מה חלמת?", נענעתי את ראשי והסתובבתי ממנו, "אכפת לך אם אני אשן איתך היום?" נענעתי את ראשי שוב, מאיזשהי סיבה הסכמתי לו.
הוא נשכב לידי וחיבק אותי, בהתחלה נרתעתי מהמגע ואז הנחתי לו לחבק אותי, "אני אוהב אותך", סהר אמר ונרדם, הותיר אותי המומה.
לא הצלחתי להרדם, כל הראש שלי היה מוצף מחשבות, 'אני לא סובלת פה, הוא אוהב אותי', 'אם הוא היה אוהב אותי הוא לא היה מתנהג אלי כמו שהוא התנהג, 'הוא ביקש סליחה'.
קולות תקפו את ראשי והחלה בראשי מריבה עם עצמי, לא ידעתי מה לעשות.
דבר אחד ידעתי, אסור לי להשאר פה יותר.
עוד יומיים אני כבר לא אהיה פה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
פרק קצר מהרגיל❤
כשנגיע ל32 הצבעות בפרק הזה יעלה הפרק הבא❤
YOU ARE READING
מצאתי אהבה ביום
Romanceרוני היא נערה בת 17, יש לה עיניים אפורות וחיוך שתופס את עיניו של כל אחד. יש לה בחיים רק שני אנשים שהיא יכולה לסמוך עליהם בעיניים עצומות, אחיה התאום, עידו. והחברה הכי טובה שלה, אדל. רוני לא נפתחת בקלות, היא סגורה ומופנמת במיוחד אחרי השברון לב שחוותה...
