מצאתי אהבה ביום

פרק 60

*אחרי חודש*

נקודת המבט של סהר

יצאתי מהפגישה והתיישבתי בכיסא המרווח שבמשרד שלי.
הרגשתי שאני שוקע, מכל הבחינות.
חודש עבר, לא ראיתי אותה אפילו לא פעם אחת, רק דיברנו בפאלפון.
הטון דיבור שלה היה קר יותר מקוביית קרח.
אני כבר לא עוקב אחריה, אני לא מסוגל.
נמאס לי להשבר בגללה.
היא היחידה שנכנסה לי ללב, עכשיו הוא שבור בגללה.

רוס וההורים שלי החליטו לטוס בסוף ביחד, אנחנו בקשר יומיומי.
אבל בכל זאת, אני מרגיש כל כך לבד.

אני ורוני סיכמנו שלפגישות אנחנו מגיעים בתורות ואז מעדכנים אחד את השני.
יותר נכון היא קבעה.

חשבתי עליה כל כך הרבה, משהו שם לא נראלי הגיוני.
למה שהיא תקום ותלך, בלי הסברים?
אפילו להורים שלה היא לא אמרה את הסיבה..
שאלתי גם את אדל וגם היא רק בקשר טלפוני איתה..

אבל מה אני כבר יכול לעשות בקשר אליה, היא לא אוהבת אותי, היא ביקשה שאעזוב אותה, שאשחרר ממני.
וזה מה שאני מתכוון לעשות.

אם זה היה משהו אחר שקורה, היא הייתה צריכה לבוא ולהגיד לי, את האמת.
אבל היא לא אמרה כלום.
"תעזוב אותי, אני לא אוהבת אותך ואף פעם לא אהבתי", נזכרתי במה שהיא אמרה לפני שיצאה מהחדר.
חושב כמה זמן יקח לי כדי שאני אשחרר ממנה.

נכנסתי למועדון, סורק אותו, בודק איזה אישה אני אקח אלי כדי להעביר את הלילה.
מצאתי מישהי שתפסה את עיני, תפסתי אותה מאחור והיא זרמה איתי בלי אפילו להסתובב לראות מי אני, אני חושב שהיא שיכורה.
למה לא, נקפוץ על ההזדמנות.

הרגשתי אגרוף נכנס לי לתוך הצלעות, "מה נראה לך שאתה עושה עם חברה שלי?", קול בס גברי נשמע מאחורי גבי.
אותה הבחורה ורקדתי איתה הסתובבה בבהלה והסתכלה עלי בהלם.
אני לא חושב שהגבר הזה זיהה אותי לפי גבי.
הוא עשה טעות.
הסתובבתי ומבטו השתנה, הוא היה נראה יותר מפוחד למרות שניסה לשמור על מבט קר.

כולם מכירים אותי, אין אחד שלא מכיר אותי.
יודעים שלא כדאי להתעסק איתי.
ואני בטוח שגם הוא ידע את זה.
"סהר, אני מצטער, לא ידעתי שזה אתה", הוא אמר, "אבל זאת חברה שלי, אני מבקש ממך, אל תיגע בה", קולו טיפה התחנן ואני נהנתי מזה.
"ומה אם אני אגיד לך שהיא רוצה אותי בדיוק כמו שאני רוצה אותה", הצבעתי על חברה שלו שעדיין הסתכלה עלי בתאווה, הוא השפיל את מבטו.

התקרבתי אליו, יודע שכל המועדון מסתכל עלי, "אם אתה לא רוצה שגברים אחרים יגעו בה, תדע לספק אותה בעצמך כדי שהיא לא תיהיי חרמנית עלי, ואני לא מאשים אותה, כולן רוצות אותי בסופו של דבר", אמרתי בקול ועברתי אותו, יודע שבתוך תוכו הוא כועס על זה שהשפלתי אותו ככה.

התיישבתי על הבר והעפתי כמה בנות שניסו להמרח עלי, כבר אין לי חשק.
"משחק אותה קשה להשגה?", אישה צעירה בערך בת 20 התיישבה בכיסא לידי, "אהבתי", היא אמרה והזמינה לשתות.
גילגלתי עיניים וסיימתי את השוט האחרון.
ממתי אני שותה לבד בכלל.
אני צריך שלידן יחזור מחול, הוא חסר לי.
החיים שלי ריקים כל כך, אין בהם אף אחד מיוחד.

"היי, אני עדיין פה", אותה הבחורה העירה אותי ממחשבותיי, "אני רון", היא אמרה והלב שלי התכווץ, לרגע חשבתי היא אמרה רוני.
"אני סהר", לא יודע למה החלטתי לענות לה.
"אתה מדבר", היא צחקה, "חשבתי לרגע אתה אילם", חיוך קטן עלה על פני אך מיהרתי למחוק אותו במהרה.

"טוב אני אהיה ישירה", היא אמרה כשהסתכלתי עליה לכמה שניות, בוחן את גופה, היא הייתה יפה.
"רוצה לזיין אותי?", הישירות שלה הפתיעה אותי, לא ציפיתי לזה, לא יודע למה, הנהנתי.
היא משכה אותי מחוץ למועדון, "אלייך או אלי?", היא שאלה במהירות, "אלייך", אמרתי, אני לא מביא בנות אלי הביתה.
מאז רוני לא הבאתי לשם אף אחת.

הצמדתי אותה לקיר ונישקתי אותה באגרסיביות.
איכשהו, לא דמיינתי את רוני כשנישקתי אותה.
אולי אני ממשיך הלאה?
או שזה פשוט משהו ברון?

פקחתי את עיני לאט לאט, שם לב שאני לא בבית.
אני לא מאמין שנרדמתי פה.
ממתי אני עושה דברים כאלה.
מה עובר עלי, אני מזיין והולך.

ראיתי שרון לא לידי, הושטתי את ידי לפלאפון שהיה על השידה.
שיט, כבר 11:00, הפגישה התחילה לפני שעה.
אני לא מאמין שהם לא התקשרו אליי.
איך המזכירה המטומטמת הזאת לא התקשרה.

נכנסתי ליומן שיחות, ראיתי שהתקשרו, גם המזכירה וגם עוד כמה, וכל השיחות נענו.
הרגשתי איך העצבים שלי עולים.
מי היא חושבת שהיא.

"מי את חושבת שאת, מה נראלך שאת עונה לי לשיחות", יצאתי מהחדר בעצבים, רק עם בוקסר ותוך כדי הליכה מתלבש.
רואה שהיא יושבת עם חברה על הספה בסלון, היא הסתכלה עלי עם חיוך וחברה שלה בחנה אותי.
עוד שנייה ואיבדתי את זה.
"מי", התקרבתי אליה, "את", התקרבתי עוד צעד, "חושבת", הדגשתי כל מילה, "שאת", הייתי עצבני ברמות.
לא מאמין שאני נותן לה לעצבן אותי.

"תרגע, בסך הכל רציתי להכין לך ארוחת בוקר אחרי איך שפינקת אותי בלילה אז כשהם התקשרו אמרתי שאתה לא תגיע", היא אמרה עם חיוך על פניה, אני בטוח שבשלב זה הוריד במצח שלי היה קרוב להתפוצץ.
"תקשיבי לי טוב טוב, את כלום בשבילי", אמרתי והחיוך התחיל לרדת מפניה לאט לאט, "את בשבילי כוס מהלך, וכנראה זיינת אותי ממש טוב אתמול אם נרדמתי פה", אמרתי בכעס וראיתי את עיניה נוצצות, כבר אין שום חיוך על פניה.
כאב לי עליה לשנייה, אבל בשנייה זה עבר.
מה עובר עלי, מה אכפת לי ממנה.

"היית זיון טוב, אם אני ארצה לזיין אותך שוב, אני אתקשר", אמרתי והתקדמתי לכיוון היציאה, היא לא מעניינת אותי, לא היא ולא חברה שלה שעוד שנייה קפצה עלי מעצבים.

מי שמעניינת אותי עכשיו זאת רוני, היא תהרוג אותי.
אסור לי לפספס פגישות.
כוסעמק.

______________________________________
סורי אהובים שהתעכבתי, ניקיון פסח הרג אותי באמת.
תהנו❤