מצאתי אהבה ביום

פרק 11

אני ודולב נכנסנו לבית שלי ועידו ישב על הספה בסלון, הוא שם לב שנכנסנו ביחד וחייך חיוך קטן שמיהר למחוק מפניו.
"אז-" התכוונתי להתחיל לדבר אבל דולב קטע אותי, "אני אוהב אותה והיא אותי" דולב אמר ברצינות.
"אין לי בעיה שאתם תיהיו ביחד, אם היתה לי בעיה היית חוזר לבית שלך אתמול מדמם" פנה אל דולב ואז הסתכל אלי, "אני ראיתי את החיבור שלכם אחד עם השני מהרגע הראשון, ראיתי את המבטים בבית ספר, ראיתי הכל." עידו המשיך לדבר ואני ודולב הסתכלנו אחד על השני וחייכנו חיוך ביישני אחד לשני.
זה היה עד כדי כך שקוף? או שרק עידו שם לב לזה?

עידו פנה שוב לדולב עם עם המבט הקר והמאיים שלו, "אבל", עידו התחיל לדבר אל דולב, "אם רוני תיפגע איכשהו והסיבה תיהיה אתה, אני אמצא אותך ואשבור לך את כל העצמות בגוף, אחת אחת." ידעתי שעידו באמת מתכוון לזה.
דולב הנהן ועידו משך אותו לחיבוק גברי, ואז נשק לי בלחי, "בהצלחה אהובים שלי".
שלושתינו צחקנו.

ישבתי על הספה בין שני הגברים שלי, מימין דולב ומשמאל עידו. זכיתי.

למרות ששניהם בחרו את הסרט, הם נרדמו ואני לא.
קמתי לאט והשתדלתי לא להעיר אותם, רציתי להכין להם ארוחת ערב אבל אני לא טובה בזה, איך שאני נכנסת למטבח משהו נשרף אז העדפתי להזמין לנו משהו לאכול.
הזמנתי לנו המבורגרים, הם הגיעו אחרי 40 דקות בערך.
הרגשתי את דולב מאחוריי, אוחז במותניי ונושם על עורפי, "איך ידעת שהמבורגר זה מה שאני הכי רוצה לאכול עכשיו?", ציחקקתי, "ניחשתי".
חייכתי לעברו, דולב הצמיד אותי אליו ונישק את צווארי, "קחו חדר" עידו נכנס למטבח ועשה פרצוף נגעל ואז צחק, ואחריו גם שנינו צחקנו.

"אוי עופו ממני ימגעילים" צעקתי על עידו ודולב אחרי ששניהם עשו לי גרפס באוזן, "זה לא מצחיק" ניסיתי לכבוש על פני מבט רציני שלא החזיק הרבה זמן כי הם לא הפסיקו לצחוק.
"אה תקשיב, אני רוצה לארגן נסיעה של כל החבר'ה לאילת בעוד כמה ימים, זורם לך?" עידו פנה לדולב ודולב הסתכל עלי, "זה כולל אותי?" התערבתי בשיחה, עידו הנהן בשלילה ואני פניתי לדולב, "תיסע" אמרתי רצינית, "והיא תישאר פה בבית לבד?" דולב התעלם ממה שאמרתי ופנה לעידו.
עידו חשב במשך כמה שניות, "היא יכולה לקרוא לפה לחברות שלה, היא יכולה ללכת לישון אצל חברות שלה, היא תסתדר" שניהם דיברו כאלו אני בכלל לא יושבת בינהם.
"אין בעיה, אני אסע איתכם" דולב אמר לעידו והסתכל עלי לראות את תגובתי אבל לא הגבתי שום דבר.

"אנחנו נעלה לישון" משכתי בידו את דולב ואחרי שנשקתי לעידו על הלחי, "תזהרו להרעיש, את יודעת ששומעים הכל בין הקירות האלה" עידו אמר וקרץ לי, הרגשתי שהסמקתי, "אין בעיה" השיב לו דולב וקרץ לו בחזרה.

עלינו לחדר, "את יודעת שאיך שאת אומרת לא אני לא נוסע לשום מקום." דולב עמד מולי ונראה רציני, "אני כן רוצה שתסע, וחסר לך שאתה תגרר אחרי החברים שלך להתחיל שם עם בנות או משהו אחר, עידו יהרוג אותך ואז גם אני" חייכתי חיוך קטן, "יש לי אותך ואני לא צריך יותר כלום" דולב דיקלם שורה משיר ונישק אותי נשיקה עדינה ואיטית וגרמה לי לשכוח את כל העולם שמסביב.

החלפתי את בגדי למכנסון קצר וגופיה ודולב הוריד את החולצה ואת המכנס שלו ונשאר בבוקסר ונשכבנו במיטה בכפיות.
"את כל כך יפה" דולב לחש לי, "אתה יותר", הוא צחקק, "אין סיכוי את יותר", המשכנו לריב בצחוק מי יותר עד שנרדמנו.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הם כל כך חמודים ביחדד❤❤❤❤