מצאתי אהבה ביום

פרק 33

-נקודת מבט של רוס-
זה לא קורה לי, אין סיכוי.
אח שלי מת, הם הרגו אותו. והם ישלמו על זה.
עמדתי קפוא למשך כמה דקות מול הקופסא, לא מאמין למראה עיני, כל השומרים מסביבי השפילו את ראשם.

הסתכלתי על רוני ששכבה על הרצפה, דמעות לא מפסיקות לזלוג מעיניה, היא מכונסת בעצמה כשעיניה סגורות, מנסות להתעלם מהאימה שמוטלת עליה כרגע.
הרמתי אותה על ידי וסחבתי אותה לחדרה, השכבתי אותה על מיטתה, ראיתי שהיא לא זזה בכלל, עיניה היו פתוחות ודמעות עדיין זלגו מעיניה.
נשכבתי לידה, הרמתי את ראשי כך שיהיה מונח על חזי, היא לא זזה, לא הגיבה.
ליטפתי את ראשה ושמתי לב ודמעות הפסיקו לרדת מעיניה, הבנתי שהיא נרדמה, קמתי בעדינות והנחתי את ראשה בעדינות על הכרית.

כל זה לא מגיע לה, היא לא אשמה בכלום.

הסתכלתי שוב על הקופסא, אולי זה חלום?
אולי זה לא אמיתי?
דמעה ירדה מעיני, מיהרתי לנגב אותה.
אנשיי לא יראו אותי בוכה.

סגרתי את הקופסא וביקשתי שיסלקו אותה מעיני, לא מצליח לעכל.
בעוד כמה ימים תתקיים הלוויה שבה אני אפרד ממנו לגמרי.
סהר, זה שהיה לצידי מאז שאני זוכר את עצמי, מה אני אעשה בלעדיו? אני צריך אותו.

-פלאשבק-
"בוא", סהר אחז בידי ומשך אותי אחריו תך כדי שהוא רץ, רצתי אחריו וצחקתי.
"עכשיו?", שאלתי בחשש, עדיין פוחד מהרעיון שלו, "כן, הנה הוא יצא", הוא אמר בביטחון,זה מה שאני כי אוהב בו, הוא בטוח בעצמו, אם הוא מחליט משהו זה צריך להיעשות.
נכנסנו למשרדו של אבי, אני יודע שהוא לא אבא שלי האמיתי, אבל יותר אבא שלי מהאבא הביולוגי שלי.
"מוכן?", סהר שאל אותי והשיט לי את הכוסית, אבי עדיין לא מרשה לי לשתות, הוא טוען שאני עוד בגיל, אני כבר בן 12 וסהר 14, אני ילד גדול!
סהר דואג להכניס אותי למשרד של אבא כדי להביא לי לשתות קצת, הוא טוען שרק אצל אבא יש את הכי איכותי.
"כן אני מוכן", שתיתי את הכוסית בשלוק אחד והרגשתי את העקצוצים בגרון, התקפלתי קצת בגלל התחושה שזה נתן, "נקבה", סהר אמר ואני הבאתי לו מכה בכתף, "לא אני לא", אמרתי בקול גברי.
"כן אתה כן", סהר המשיך להקניט אותי, הוא חייך אלי ומזג לעצמו עוד כוסית, הושטתי אליו את הכוסית שלי אך הוא עשה 'לא' עם ראשו, "רק אחד רוס", הוא אמר ואני הנהנתי.
הוא סגר את בקבוק הוודקה והחזיר למקומו, הוא שם את היד על כתפי ומשך אותי לחיבוק גברי.
"אתה יודע שאני תמיד יהיה פה בשבילך, נכון?", סהר שאל אותי ברצינות ואני הנהנתי, ידעתי שהוא מתכוון לזה.
-סוף פלאשבק-

הוא לא יהיה פה תמיד, כי הוא כבר לא פה.
בגלל הבני זונות האלה, אני נשבע שאני אהרוג אותם אחד אחד בסבל ובעינויים.

אני נשבע.

עליתי לחדרה של רוני, לראות אם היא בסדר.
פתחתי את הדלת אך היא לא הייתה במיטה, נתקפתי חרדה ופחד.
שמעתי מים זורמים וניגשתי למקלחת שהייתה בחדרה, דפקתי על הדלת אך לא הייתה תשובה.
לא חיכיתי שנייה נוספת ופרצתי את הדלת.

לא ראיתי אותה, ניגשתי לאמבטיה שהייתה מוצפת מים וראיתי אותה שם, מתחת למים.
משכתי אותה מהמים, היא לא נושמת.

"כוסעמק", צעקתי בקול.

היא פאקינג לא נושמת.
ראיתי שומר עומד בכניסה למקלחת, כנראה שמע את הצעקה שלי, הוא הסתכל בשוק.
ואז שמתי לב שרוני עירומה, הסתכלתי עליו עם מבט של רצח, הוא הסיט את עיניו.
"תזמין אמבולנס, עכשיו!"
צעקתי בכעס והוא רץ.

אין סיכוי, "אני לא מאבד גם אותך", אמרתי בלחש.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אל תשכחו ללחוץ על הכוכב❤