פרק 63: האמת

3.3K 177 34
                                    


אני רואה חדר עם מיטת תינוק קטנה, אני בוכה בכי נוראי אשר מגיע מגרוני הכואב, אני רעבה אני מרגישה כלואה.

אישה צעירה עם שיער שחור חלק שופע, עיניים ירוקות כזית, שפתיים מעוצבות אשר מזכירות את השפתיים שלי, יש לה תווי פנים מושלמים, היא מושלמת ביופיה, היא מלטפת אותי ומנסה להרגיע אותי, היא לא אומרת דבר אך על פניה נראה מבט עצוב חסר אונים, היא נראת במצוקה.

אני שומעת דלת נפתחת גבר נכנס לחדר תווי פניו מזכירים לי את לילה, הוא חייך חיוך זחוח ונראתה על פרצופו גומה אחת, מזכיר קצת את הגומה האחת שלי, עיניו החומות משדרות אדישות, על חולצתו יש דם, הוא מרים אותי ונותן לי לאכול.

האיש והאישה רבים ואני.., אני חסרת אונים.
•~•~•~•~•~•~

"מה זה היה?!" אני מתרוממת מן המיטה בצעקה גדולה.
תיאו נהם ופתח את עיניו.
"מה יש?" הוא שואל ואני מרגישה דמעה קטנה יוצאת מן עיניי.
מה היה החלום הזה?, מה קרה כאן הרגע, אני חושבת שראיתי את ההורים שלי.

"את בוכה חרסינה על מה חלמת?" תיאו מתרומם גם, הוא שם את ראשי על חזהו.

"ראיתי חדר אנשים אישה איש דם חיוך אדישות פחד"

"היי ,היי הופ מה קרה את מי ראית אני לא מצליח להבין" תיאו אומר מוחה את דמעותיי.
"אני חושבת שראיתי את ההורים הביולוגים שלי, אמא שלי אני כל כך דומה לה, לאבא שלי הייתה גומה אחת בדיוק כמו שלי, אמא שלי פחדה אבא שלי היה אדיש לא ממש הצלחתי להבין הכל מעורפל, אבל את פרצופם אני זוכרת בבירור" אני מתנשפת.

"אני מבין" תיאו אומר וקם מן המיטה.
"אני מביא לך מים" הוא אומר מגרד בראשו.

"לא אני רוצה שתשובות תיאו!, ועכשיו, נמאסו עליי כל ההסתרות שלך, אל תביא לי מים אל תלך ממני, כל מה שאני צריכה זה שתספר לי, ספר לי הכל." מילותיי ברורות וישירות הבכי פסק ברגע.

תיאו עמד המום מולי, "העיניים שלך" הוא אומר בהלם.
"מה איתם?" אני זורקת לאוויר באדישות מרגישה שתיאו מנסה בכל פעם להתחמק ממני. הוא מנסה להתחמק מהאמת.

"הם, הם"
"הם מה תיאו?, ממתי אתה בולע מילים מה קרה? החלפנו תפקידים?" אני אומרת בנימה משועשעת אך תיאו עדיין עומד בהלם.

הוא הסיט את מבטו ממני לשניה ומלמל
"בורדו" אני חושבת שהוא עייף לכן הוא מדמיין שטויות.

"אני באמת לא מבינה אותך תיאו, אתה ממש דיסקרטי, כמה פעמים אצטרך להסביר לך שאני בסדר, שום דבר ממה שאתה הולך לספר לי לא יזעזע אותי, אני יכולה להתמודד עם הכל" תיאו החל לצחוק.

"את בכית מחלום נסיכה, איך תצליחי להתמודד עם האמת" הוא מזלזל בי.

"אל תזלזל בי" נפלטה לי שאגה תיאו היה המום.
"הופ את מתחילה איתי?" הוא שואל ואני קמה לעברו.
"בהחלט אלפא, אף אחד לעולם לא אזלזל בי" הוא מתקדם לעברי, המחשבות הקינקיות שעוברות כרגע בראשי גורמות לדפיקות הלב שלי להתגבר.
"סיבה אחת" הוא לוחש לאוזני.
"תני לי סיבה אחת כדי להאמין לך, ואז אגיד לך את כל האמת, גם האמת המזוינת שגורמת לך לא לשכב אותי" ראשי מורם אני יודעת מה יגרום לו לספר לי.

My bad WolfWhere stories live. Discover now