My bad Wolf

פרק 7: אל תחזרי

חמימות רבה חלה על גופי, אני מרגישה מוזר. אין דרך לתאר אותה.
אני זוכרת תחושת כבדות ועזרה, הרבה עזרה.
עזרה שלא ציפיתי לקבל ממישהו שהכרתי לראשונה.

"בוקר טוב קריסטל" אני מזהה את הקול הבטוח הזה, אני יודעת מי זה.
"קאי" קולי נשמע מעט צרוד.
"איך את מרגישה מאתמול?" הוא שואל אותי ואני עדיין לא התרוממתי כדי להסתכל עליו.
"הרבה יותר טוב" אני מועילה בטובי להסתובב ולראות את פניו.

אני מוצאת אותו יושב על ידי, עיגולים שחורים נמצאים מתחת לעיניו האפורות המהפנטות להפליא, הוא נראה עייף כאילו לא ישן כל הלילה.
יש האנשים שהמראה הזה מכער אותם, ובכן לא במקרה הזה, המראה המוזנח דווקא מתאים לקאי, שיערו השחור שופע, הוא נראה זרוק אך מושך.

קאי משרברב שפתיים, "מתי שתרצי אני אחזיר אותך" אני אומרת "אוקי" קטן.

"קאי אתה ישנת בלילה?" הוא צוחק ואומר לי, "איזה מן גבר אני נראה לך קריסטל?" הוא עוצר, לא ממשיך בדבריו.
"מה זאת אומרת?" הוא מעביר את ידו על הקעקוע היחיד שזיהיתי על גופו.
"למה שאני אלך לישון שאת מרגישה ככה?, איזה מן גבר אני אצא אם סתם אלך לישון כשאת מעולפת?, את באחריות שלי כרגע וכשאת באחריות שלי אני צריך לדאוג ששערה מראשך לא תפגע." זה מוזר להגיד אבל כולי בהלם, לא האמנתי שיש זאב שיש לו כבוד לנשים, אני זוכרת סיפורים שאמי הייתה מספרת לי, על כמה שקשה לה עם היהירות של זאבי הלהקה.

"לא האמנתי שקיים גבר כמוך" קולי נמוך הטון שלי לא מאמין, אני מרגישה כאילו הכרתי בן אדם שונה ומיוחד, בן אדם טוב.

"זה עצוב" הוא אומר לי ואני משפילה מבט.
"זאת המציאות.."
"לא.., את טועה" הוא מרים את ראשי אני מרגישה באופוריה לשניה אני בוהה בעיניו האפורות היפות הוא זורק לי חיוך קטן וקם מן המיטה מוריד את חולצתו ונכנס לחדר האמבטיה נותן לי שניה קטנה לבהות בגופו, ומיד לאחר דקה פשוטה וקטנה אני שמה לב שלא עניתי לו, לא החזרתי מלחמה, לא הרגשתי צורך להילחם, מה זאת התחושה המוזרה הזאת?.
טוב אין לי שום מושג.

"את רוצה להתקלח קריסטל?" הוא שואל כשהוא יוצא מהמקלחת לבוש בבגדיו מאתמול.

אני מסתכלת לראשונה על גופי, שמלתי כבר הרוסה, היא קרועה לגמרי, אני מעבירה את ידי על שיערי, המגע מפתיע אותי שיערי מרגיש כמו עשב יבש.

אני מתעכבת מלענות ומתרוממת מן המיטה עוקפת את קאי ונכנסת לאמבטיה.
"אני לא מאמינה אני ממש לא מסודרת, אני נראת זוועה" אני רואה את האיפור שנמרח, שיערי יבש חייב שטיפה ושמלתי קרועה.

"למה את מגזימה קריסטל?" קאי שואל ומתקדם לכיווני נשאן על משקוף דלת האמבטיה.
"אני צריכה להיראות יפה וייצוגית, ככה אבא אומר" קאי צחק צחוק מזלזל, "אבא שלך צריך להירגע, קריסטל את נראת מצוין אף אחד לא מצפה ממך שתראי יפה כל הזמן, את יודעת בשלב מסוים יגיעו קמטים, שיער לבן, זיקנה, היופי החיצוני לא חשוב" אני יודעת שהוא צודק אני רק ציינתי עמדה, כך תמיד אמרו לי.