קריסטל.
כאשר ראיתי את אמי בפעם הראשונה לאחר שבע שנים של חוסר משמעותי, התחלתי לבכות.
המחשבות המרובות שהיו על ראשי גרמו לי להסתחרר, אני מודעת לעצמי.
אני חייבת תוכנית ברורה. אם לא אתאפס אני אמות.
"קריסטל?, את שומעת?, את בסדר?" קולה של אמי הדהד בחדר.
"הופ תני לה כמה דקות" אבי אומר לה.
ידי היו מונחות על ראשי, כמה דברים נופלים עליי.
לפני שהכל התחיל אבי אמר לי, שעולם הזאבים הוא עולם אכזר שנשים לא יכולות לעמוד בו.
"תראי מה קרה לאמא. היא מתה" החזיר ואמר לי כל יום. הוא ניסה לכבות אותי ואת צרכי.
עם כל הקושי איני יכולה להגיד שקשה לי, אני מוכרחה להתאפס.
"כן אני כאן אמא" הסתכלתי עליה בבירור.
"תני לי חיבוק" היא מבקשת עם דמעות בעיניים. סילקתי את דמעת הבורדו השוררת, "תיאו יש לה דמעות כמו שלי" היא צועקת בהתרגשות.
"הגעתי לגיל אמא" החלקתי צחוק מזויף, אני כועסת על עצמי שאני משחקת בשביל אבא שלי, אך אני לא שוכחת שאני תלויה בהחלטה אחת שלו. לא אתן לפחד לשלוט עליי, אני אלחם על הרגע שאליו חיכיתי כל החיים.
אמא הוציאה את ידיה מן ברזלי הכלוב, התחבקנו, גופי נדבק לכלוב, אחיזתה של אמי הייתה חזקה.
בורדו, אני צוחקת לעצמי בלב, עכשיו אני מבינה את כוח הבורדו, לי יש רק חצי ממה שיש לה.
"קריסטל בראון, אני זוכרת אותך ילדה שובבה שאוהבת לשגע את אבא" דמעותיה זולגות וליבי דופק, אסור לי להפיל עליה מידע כשהיא כה בוכיה. "כן" לחשתי והתיישבתי ליד הכלוב.
"קריסטל" אבא אמר. "כן" לא סובבתי את ראשי אליו. "אני מצטער" הוא לחש, הרגשתי אותו מלטף את שיערי.
"אני חייב שתדעי שאיימו עליי" הוא לחש לי.
"כן מי בדיוק איים על האלפא שאתה. אתה לא יודע מה עברתי והכל בגללך, נכשלת, כמו תמיד, אתה תמיד נכשל. מצפה שיצילו אותך, ואם אתה ניצל אתה לוקח את כל הקרדיט" הוא נשף בכאב.
"את צודקת אבל אל תשנאי אותי כי טעיתי בגידול שלך, כל החיים שלי טעיתי, לא נלחמתי מספיק, האשמתי את כולם חוץ מעצמי, אני מצטער" הסתובבתי.
"אל תנסה להיות אבא עכשיו, לא מגיע לך לדעת מה עבר עליי. כי אז תאשים את עצמך ותיסגר שוב. אתה פגעת בי אבא. באמת ואני אומרת לך את זה בלב שלם. אני גאה שברחתי מהבית הרבה פעמים, אני גאה בעצמי שנלחמתי על מקומי. כי אני לא סתם בחורה, אני בורדו, אומנם יש לאלפא מעמד אבל אל תשכח שגם לי יש." אבי השפיל את ראשו והנהן כאשר אמי צפתה בנו.
"את צודקת בת שלי. אף פעם לא הייתי מספיק חזק. את תמיד היית הנפש החזקה בבית, למען הסר ספק אני רוצה שתדעי שאני גאה בך ובדרכך למרות שאני לא הייתי שם מספיק בשבילך."
אני שואפת להיות האדם שלא נותן שיחדרו לו לכאב. אני מצטערת אבא אבל לא ממני.
"אני מאחלת לך רק טוב אבא" הסתכלנו זה בזו, אבי חייך, נתן לי חיוך גאה.
אני מניחה שהתקופה כאן גרמה לו להתעורר ולחזור להיות עצמו. אני בהחלט נוטה להאמין שזה נכון.
YOU ARE READING
My bad Wolf
Werewolfסיפורי הוא די מטורף, סליחה תנו לי לתקן את עצמי, הוא מטורף. מרגע החטיפה כל חיי השתנו, לא האמנתי עד כמה מסובכת אני. התעוררתי ביום הולדתי וגיליתי שאני לא מי שחשבתי שאני. החיים שלי התחילו טובים ומאושרים עד לרגעים מסוימים אשר גרמו להורדת הביטחון שלי. יום...
