פרק 26: אהבה טהורה

1.5K 105 31
                                    

כשהטייס הודיע לחגור את החגורות בדיוק עברה בי התחושה מה אני עומדת לעשות.
הרי ברור לי שברגע שנגיע למקום הלינה שלנו קאי ידרוש תשובות.

כאשר הסתכלתי על מבטו ראיתי בבירור את פניו המודאגות, אני מבינה את קאי הוא עושה מעל ומעבר בשבילי, הוא הציל אותי כאשר הייתי מסוממת.
הימים האחרונים לא היו קלים עבורי, מאז שאוליבר גילה ששיקרתי לו הוא נעלב ולקח את מה שעשיתי בצורה כואבת וקשה.

אני בטוחה שהדבר היחידי שאוליבר רצה הוא לגרום לי לכאב.
אני רואה בו אדם נוקשה ורע.

לפעמים אני לא מצליחה להבין למה גופי הולך ימינה ושמאלה, פעם אחת אני חזקה מתנהגת כזאבת בורדו, ובפעם השניה אני לגמרי שבורה וחלשה.
אני חושבת שאני לא מספיק שלמה עם עצמי, לפי דעתי שמירת היתר של אבי גרמה לי לא לדעת על החיים עצמם, הדרך של אבא שלי גרמה לי לפערים עם החברה ועצמי.
נאלצתי לשאת את המילה תמימה או נסיכה.

כינויים קיטשים שאני פחות אוהבת, האם זה מוזר?, לא אני הרי יודעת ומכירה את עצמי.
לא הייתי רוצה שיתייחסו אליי כאל אדם גבוה מעמד.
מצחיק לחשוב על כך שהדבר היחידי שאני מתפללת אליו הוא להמשיך את דרכה של אמי.
האם זה משהו גדול לבקש?.

כשירדנו מהמטוס קאי לקח מונית וביקש מהנהג לקחת אותנו למלון הכי קרוב לשדה התעופה.

כשהגענו קאי שילם לנהג, העפתי מבט בארנקו והופתעתי לגלות שיש לו כסף.
אנשי בצפון לא היו בשנים האחרונות מלאי כסף, אז איך הוא היה יכול להרשות לעצמו לקחת אותי מחוץ לעיירה.

כשנכנסנו למלון קאי ביקש שאשב בכיסאות ההמתנה בזמן שהוא מזמין חדר.

"הפקידה אמרה שיש לה חדרים רק בקומה השנייה, חדר מספר 22 בסוף המסדרון" קאי אמר לי ותחושת החום כבר הרגה אותי.
"אין בעיה עם החדר בוא נעלה" לקחתי את ידו של קאי והוא הלך אחרי.

"את זוכרת מה הבטחת לי, נכון?" הוא שאל אותי וגיהוק יצא מגרוני.
"אה כן, כן בטח" נחנקתי, פניו בוהות בי וחושדות.
"מה יש קריסטל?, מפחדת לספר לי שאח שלך מתעלל בך?" הוא הרים גבה ופערתי את פי.
"למה אתה מתכוון?" אני שואלת כאשר קאי פתח את דלת חדר המלון.

"למה ליזי סיפרה לי שאת והיא מוחזקות על ידי אחיך הגדול שחזר מן המתים" הוא התיישב על המיטה והסתכל עליי בעצב, הרגשתי שהוא מאוכזב ממני סתם ככה ללא סיבה, או בעצם מאוכזב מעצמו?.

"קאי, החיים שלי מורכבים, באמת שאין לי דרך לספר לך את זה בלי שתכעס" הרמתי את ידי באוויר וישבתי על המיטה לצידו.

"הכעס שאולי יגיע לא אמור לעניין אותך. לפני העלייה לטיסה אמרת שאת מפחדת, אמרתי לך שאין לך ממה לפחד כשאת איתי, אם תאמיני בזה אולי אז תוכלי לשחרר את מסכות הלב שלך" הוא לחש בקול סמכותי אך פוגע עמוק.

My bad WolfWhere stories live. Discover now