פרק 9: אח גדול שלי

1.5K 114 32
                                    

אני קמה במהירות לדלת הגדולה, אני רואה למולי גבר חסון, שריריו גדולים ויפים, פניו יפות עיניו כחולות.
אני מביטה באבי ומיד אחריו בדיימון וקולטת שהם דומים בקטע מפחיד.

אבא תמיד אמר שאני דומה לאמא, יש לי גומה אחת כמו אמא, יש לי שיער כמו של אמא, ומבנה גוף כמו שלה, רק דבר אחת קיבלתי מאבי ואמי ביחד, צבע העיניים שלי, העיניים של אמא שלי היו צבע ירוק זית, והעיניים של אבי היו כחולות, קיבלתי צבע מעורב.
ליד האישון צבע ירקרק בהיר ומסביבו צבע כחלחל מדהים. (ה.כ :תמונה בפרק חמש)
תמיד אהבתי את עיניי, עם חלוף השנים אבא נהג להגיד לי שאני היא הדבר היחידי שמזכיר לו את אמי ולכן חשוב לו לשמור עליי.

"אני מצטער על ההפרעה אני יכול להיכנס?" דיימון שואל בעודינו עדיין בשוק.

חולצתו של דיימון קרועה שיערו פרוע לא נראה שעברו עליו זמנים טובים.

"כן, אתה לא צריך לשאול בכלל.., אבא אתה בסדר נכון?" אני מעבירה מבטי לאבי שעומד מול דיימון ולא מגיב.

"איפה היית כל השנים?!" הוא שואל את דיימון בזמן שאני מסמנת לו להיכנס.
"נחטפתי" קולו קר נראה שהוא לא ממש רוצה לספר מה עבר עליו.
"הייתי בטוח שהרגו אותך" אבא משיב בזמן שהולך אחרי דיימון.

"לא הרגו אותי, אני מצטער קשה לי לדבר על זה א..אבא" דיימון מגמגם את מילתו האחרונה.
"לא, לא, תרגיש בנוח דיימון שב!, קריסטל תביאי לדיימון מים בבקשה" אני מהנהנת בעדינות, דיימון מסתכל עליי ומחייך חיוך צדדי קטן, אני מסתכלת עליו ומחזירה לו חיוך.

אני מוזגת לכוס גדולה מים קרירים ומביאה את הכוס איתי.
אני מביאה לדיימון את הכוס ומתיישבת לידו.
"את אחותי הקטנה?" הוא שואל אותו בפנים מוארות הוא נראה שמח ומאושר, אני מביטה אליו מהנהנת לו בעדינות והוא מיד קם מרים אותי עליו ומחבק אותי בעדינות.

" את אחותי הקטנה" הוא אומר לי בזמן שנושק למצחי בקטנה. יוצא לי להריח את גופו הוא מריח טוב.
"האח הגדול שלי?" אני ספק שואלת ספק אומרת.
הוא מהנהן לי.
"כן קריסטל אני אחיך הגדול."

אני ודיימון מתיישבים על הספה מול אבי.

"איך אתה?.." אבי מנסה להוציא מילים אך נראה שהוא בהלם.
"אבא, קח את הכל בקטנה, נחטפתי וחזרתי האנשים שחטפו אותי מתחת לאדמה, כל החיים שלי אומנתי כדי להיות חזק, והנה אני כאן, עמדתי על שלי וניצחתי" דיימון נשמע מאוד בוגר במילותיו, הוא מזכיר את אבי במקצת.

"אתה יכול לתת יותר פרטים דיימון?, אתה מודע לכך שאתה מפיל פצצה כרגע" אני לא מבינה את אבי, דיימון הרגע הגיע אלינו והדבר הראשון שאבי עושה הוא לשאול אותו שאלות.
"אבא מספיק בבקשה, תן לדיימון מנוחה הוא לא מכיר אותך.
השעה כבר מאוחרת אני אכין לדיימון חדר ונלך לישון" אני אומרת לאבי ואבי באופן מוזר מהנהן לי.

My bad WolfWhere stories live. Discover now