כל חיי היו מלאי אכזבות תמיד הכול הלך לי רע, כל מה שרציתי לא קיבלתי!,
מה בסך הכול ביקשתי?,
חיים טובים עם משפחה שאוהבת אותי, לא להיות שמנה, להיות יפה, להיות חזקה, .
מה בסך הכול ביקשתי!.
לצערי מזלי לא היה בעדי, במקום הורים שאוהבים אותי יש לי אח, הוא גדול ממני רק בשנה, הוא לא שמן כמוני להפך הוא חטוב עם שרירים וקוביות כל הבנות נשפכות עליו.
לצערי אני שמנה.
רציתי חיים פשוטים עם הורים שאוהבים אותי אך לצערי זה לא קרה, הורי בחרו לעבור מדינה בשניה אחת בגלל קריירה, כך לפחות הם טענו.
בגלל שאני קטנה יותר מאחי הוא כרגע שומר עליי ,אבל הוא לא כזה נורא, הרי מה כבר יש לו לשמור?, ברוב היום אני יושבת בחדרי מנגנת בגיטרה שלי.
לפעמים אני מרגישה בודדה, אין לי חברים, אף פעם לא הבנתי למה, אבל אני מניחה שזה פשוט המזל שלי.
עברתי בשנה שעברה המון השפלות מצד אנשים, תמיד היה מי שגרם לי לפקפק בעצמי בכל דרך שקיימת, הם גרמו לי לא לאהוב את עצמי, הם גרמו לי עצב שקשה להסביר אותו במילים.
בבית ספר הייתי לבד במשך כל השנים מכיתה ז' עד כיתה י', השנה אני מתחילה כיתה י'א.
אחי הגדול החליט להעביר אותי בית ספר בטענה שהוא לא מוכן שימשיכו להתעלל בי,
אני לעולם לא סיפרתי לדילן שאני עוברת השפלות מצד נערות ונערים בבית הספר מכיוון שרוב האנשים שהציקו לי עשו זאת דרך פתקים ששלחו לי הביתה, לעולם לא ידעתי מי שולח לי את הפתקים האלו כי בשיעורים הכל היה בסדר, הם גרמו לי להשתגע כל יום מחדש.
אני לא ידעתי מי עושה לי את זה מה שיצר מצב שנאלצתי להישאר בשקט ולתת להם להמשיך להתעלל בי נפשית.
יום אחד דילן נשאר בבית בזמן שניגנתי בגיטרה שלי, אני נוהגת לנגן בדלת סגורה לכן לא שמעתי את דפיקת הדלת המייסרת.
השעה הייתה 16:00 , שעה שבדרך כלל דילן יוצא עם חברים, אך באופן חד פעמי הוא בחר להישאר בבית עקב כך שהיה חולה,
דילן פתח את הדלת מוצא את הפתק עם הכיתוב שמנה תישאר שמנה, הופ מדיסון את בדיחה.
לאחר שקרא את הפתק הוא רץ לחדרי והחליט שהוא לא הולך לתת לי להישאר בבית ספרי הוא העביר אותי בית ספר ומחר אני מתחילה את כיתה י'א, התחלה חדשה שאני מקווה שתהיה טובה.
________________________________
הגיע הבוקר ,התעוררתי למשמע קולו של דילן צועק מחוץ לחדר,
" קומי הופ"
שפשפתי את עיניי ולצערי אני רק רוצה לחזור לישון, אבל הדברים לא עובדים כך לכן מיד
קמתי לצחצח שיניים ולהתארגן,
החלטתי לא להתאפר, חשוב לי לא לבלוט, זה היום הראשון ללימודים בבית ספר חדש ואני מקווה שיהיה לי טוב, אני מעדיפה כרגע להיות שקופה, לא מתאים לי הטרדות מצד אנשים.
סיימתי להתארגן וירדתי לרכב עם דילן והתחלנו בנסיעה, בזמן הנסיעה אני לא דיברתי הרבה רק שמעתי שירים בשקט..
ובלי לשים לב הגעתי לבית הספר החדש שלי,
באתי ללכת בלי לומר מילה זאת השגרה הרגילה שלי להיות בודדה בלי דיבור בלי קשר עם אנשים, אני לא גאה בזה אך זה מה שאני יודעת.
"הופ" דילן אומר נאנח,
"מה?" לחשתי
"תקשיבי לי טוב , את מספרת לי הכול בין עם את מרגישה רע או שמעליבים אותך, הכול בסדר?"
YOU ARE READING
My bad Wolf
Vlkodlaciסיפורי הוא די מטורף, סליחה תנו לי לתקן את עצמי, הוא מטורף. מרגע החטיפה כל חיי השתנו, לא האמנתי עד כמה מסובכת אני. התעוררתי ביום הולדתי וגיליתי שאני לא מי שחשבתי שאני. החיים שלי התחילו טובים ומאושרים עד לרגעים מסוימים אשר גרמו להורדת הביטחון שלי. יום...
