נקודת מבט קריסטל:
כשאני מרגישה את הנשימות הכבדות של אוליבר על גבי אני מבינה שכן הצלחתי להשפיע עליו כמו שליזי אמרה לי לעשות.
אני ממשיכה לבכות על אוליבר כמו ילדה קטנה, הוא אוהב את זה, התנהגותי עושה לו את זה.
"אתה פשוט אידיוט אוליבר, היא משחקת בך חתיכת דביל" קולו של דיימון נשמע מאחורי אך אני ממשיכה באותו המשחק.
אני מהדקת את אחיזתי באוליבר ובוכה.
"די נסיכה שלי" הוא מלטף את גבי בתנועות סיבוביות, הלב של אוליבר דופק חזק, אני בטוחה שהוא עצבני כרגע.
"דיימון תרגיע את הכעס שלך היא מקשיבה לי, זאת הייתה המטרה!, היא מצייטת אז תסתום" כואב לי.
המילים שלו פוגעות בי כמו סכין, הם תמיד רצו שאהיה בובה שקטה וצייטנית, אומנם אני משחקת משחק אך המשחק הזה מגלה לי מחצית מהאמת עליהם.
"היא לא מצייטת!" דיימון צעק ואני התחלתי לרעוד על ידו של אוליבר.
אוליבר פטי, הוא לא כמו אחי, דיימון חושד יותר.
זה עובר אצלנו בגנים, משפחת בראון תמיד היו ידועים בתור אנשים קשים, אשר לא מקבלים את האמון של כל אחד.
"היא מפחדת דיימון, תפסיק" אוליבר מוחה את דמעות הכאב המזויפות שלי.
"אני מביא סם, היא צריכה לשתוק" דיימון אומר ואני משתיקה את הבכי שלי בשניה, מסתכלת על אוליבר בפנים תמימות.
אם הוא יתן לי סם לא אצליח לברוח מכאן כמו בתכנון.
"לא אתה לא, חשבתי שסיכמנו משהו!" אוליבר צעק ודיימון נאנח ועמד במקומו.
"אם היא מצייטת ארצה לראות הוכחה,תוכיח לי עכשיו!" דיימון החזיר לאוליבר בצעקה, הריב שלהם רק עוזר לי יותר להתקדם בתוכנית.
"היא תציית אני בטוח!, העונש שהיא קיבלה השבוע שבר אותה, ראיתי אותה כשהכנתי אותה לעונש הבא שלה, היא הייתה שבורה דיימון!, מהרגע הראשון שראיתי אותה היא הייתה תמימה!, היא חשבה שבערב כולם ישנים!, היא חשבה שהכי בטוח הוא ללכת ביער דווקא בשעות מאוחרות!.
קריסטל ילדה דיימון, היא לא מבינה מהחיים, היא נסיכה, ואתה יודע שקל מאוד לשבור נסיכות, במיוחד את התמימות שבינהם".
אוליבר אמר לו בזמן שהעמיד אותי למולו, אני חייבת לעשות מה שיגיד לי, אין לי ברירה אחרת.
אוליבר הרים את פניי אליו וליטף קלות את קו הלסת שלי.
"קריסטל לכי לחדר שלנו, תשכבי על המיטה, את לא מוציאה מילה עד שאגיע אני מובן?"
הנהנתי בשקט אליו מחכה שיעזוב את פניי.
"אני רוצה לשמוע אותך מצייטת!" הוא צבט את אגני בידו השמאלית, אנחת כאב ובלבול יצאה מפי.
"כן אוליבר" לחשתי כאשר שחרר אותי, רצתי אל החדר של אוליבר ושכבתי על המיטה מחכה לנורא מכל.
אוליבר נכנס לחדר שלו, הוא סגר את הדלת והחל ללכת לכיווני.
צמרמורות פחד עברו בי, פחדתי שלא אצליח לציית לו כמו שהוא רוצה.
אני חייבת לעשות את זה, אני חייבת להרדים אותם בשמירה.
אוליבר מאמין לי, הדבר היחיד שחסר לי הוא האמון של דיימון.
YOU ARE READING
My bad Wolf
Werewolfסיפורי הוא די מטורף, סליחה תנו לי לתקן את עצמי, הוא מטורף. מרגע החטיפה כל חיי השתנו, לא האמנתי עד כמה מסובכת אני. התעוררתי ביום הולדתי וגיליתי שאני לא מי שחשבתי שאני. החיים שלי התחילו טובים ומאושרים עד לרגעים מסוימים אשר גרמו להורדת הביטחון שלי. יום...
