פרק 4: בדיקה

6.7K 206 33
                                    

התעוררתי בחדר קטן,
החדר לא נותן לי שום קצה חוט לאיפה לעזאזל אני נמצאת כרגע. החדר לא מעוצב, האמת זה נראה כמו מקלט מוזר כזה, הקירות מבטון ויש ארון אחסון כל שהוא הכל פשוט מוזר כאן!.
אני קשורה לכיסא יחיד שעומד במרכז החדר, אני מרגישה חלשה ביותר והגוף שלי כואב ברמה כל כך גדולה, כאילו הרביצו לי עד מוות וקמתי לתחייה,.
לא נשמע שום קול מחוץ לחדר הכול היה שקט,
שקט ומפחיד.

אני כבר יושבת פה כמה שעות ערה ובוכייה,
אני לא מסוגלת להאמין שאני לא בבית עם דילן עכשיו.
דילן היה כל חיי לאחר שההורים שלי עזבו הכל היה סובב סביבו,
אני באמת לא מבינה למה הוא התנהג כמו נמושה ליד תיאו, דילן לעולם לא התנהג ככה מאז שאני זוכרת את עצמי דילן היה נער בעל דעות משלו, הוא לעולם לא הקשיב לאף בן אחר,.
אז מה גרם לדילן פשוט לתת אותי לתיאו?,
אני נשמעת פרימיטיבית עכשיו,
' לתת אותי '
פירוש זה נשמע לי לא אמיתי ומפחיד!.
אני לא חפץ, אני בת אדם בשר ודם ואני לעולם לא ירצה שיפגעו בי, אבל כנראה שהגורל שלי הוא שונה.

אני נזכרת במילותיו "היא שלך אלפא" אני לא מסוגלת להאמין שדילן דיבר בצורה כזאת מה קרה לו?,
הוא תמיד דאג לי ושמר עליי מכל צרה ובעיה שהייתה לי בכל החיים שלי!, ופתאום הוא מחליט לתת אותי לבן אדם מסטורי שדילן היה צריך להגן עליי מפניו ולא להיכנע לו כל כך מהר,
למה מי הוא לעזאזל?! מלך העולם!? אוף הוא פשוט סדיסט תיאו הזה!.
פלאשבק:
"היא עוד מאת בת 17 אמא הם ימצאו אותה" שמעתי את דילן אומר ונאנח בעצב, "אני עושה כל שביכולתי לדאוג לה אבל כשהם ירצו אותה לא תהייה לי ברירה" דילן אמר ולרגע מעדתי על האגרטל והוא נפל והתנפץ.
-סוף פלאשבק-
נזכרתי פתאום במה שקרה אתמול בצהריים דילן דיבר עם אמא אולי הוא דיבר על תיאו, על החטיפה הזאת.
המון מחשבות עולות לראשי, שאלות מוזרות המון פרטים מהעבר עולים לי לראש,
על השיחות עם אימי בכל שבוע, תמיד היא דיברה איתי כשהייתה לחוצה,
והשאלה המוזרה שהיא שאלה אותי בכל שיחה "את בטוחה?", לעולם לא הבנתי אותה תמיד האמנתי שזה עיניין אימהי דאגה מסוימת אבל לצערי אני מתחילה לחשוב שזה בכלל לא כך!,.
פלאשבק לפני כמה שנים:
"דילן רד למטה!" שמעתי את אבי צועק לדילן,
"הופ תשארי בחדר!" צעק עשיתי כבקשתו,.
אחרי כמה דקות התחלתי להרגיש חנק בגרוני.
אני חייבת מים.
יצאתי מחדרי מבלי שהורי רואים ונכנסתי במהרה למטבח ומבלי רצון לשמוע שמעתי את אבי מדבר..
" דילן תשמור עליה בכל כוחך, תתבגר תהיה בשבילה אבא תהיה חזק!" הטיף לו מוסר אני מניחה שהוא מדבר על אנה החברה החדשה שלו,
לפני כמה שעות היא התקשרה בכעס לבית שלנו אז כנראה אבי מבקש ממנו להתבגר ולהתנהג יפה.
"אני מבין אבל כשיגיע הרגע אתה יודע מה אני צריך לעשות!, שניכם חשובים לי" דילן נאנח, "אני יודע בני כשיגיע הרגע לא תהייה לנו ברירה" אבי נאנח איזו דרמה על חברה אחת מסכנה..
" אני ואמא צריכים לעזוב" אבי זרק לאוויר ופי נשמט, רגע איך זה קשור לשיחה שלהם על אנה?, ומה זאת אומרת שהם עוזבים, למה?,לאן?. כנראה שזה לא רעיון כל כך טוב להקשיב לשיחות מהאמצע.
התקדמתי לחדרי בשקט מתעלמת מהשיחה המוזרה הזאת.
כעבור יום:
התעוררתי בחדרי לבוקר מדהים, קרני השמש פגעו בעיניי בעדינות והתמתחתי על מיטתי,.
" דילן!" צעקתי מתהלכת בבית מחכה למענה נכנסתי לחדרו בלי רשות וצפיתי בו ישן, מיד זרקתי עליו כרית "קום עצלנוני!!" צרחתי בנימה ילדותית,
"הופ מספיק!" צעק כשהוא התרומם ממצב שכיבה, "טוב, טוב תרגיע!, איפה אמא ואבא?" לחשתי כאשר התיישבתי לידו, "הופ" לחש מזיז את שערי הפרוע אל מאחורי האוזן שלי, "הם עזבו" לחש, "אהה.. הם יצאו לחופשה לכמה זמן?" שאלתי בחיוך אני מאושרת בשבילם שהם יצאו לנפוש ביחד,.
"מותק, הם עזבו לכמה שנים לקריירה חדשה.." דילן אמר כאשר שהוא מחזיק לי את היד בניסיון כושל לנחם אותי.
- סוף פלאשבק-
הפלאשבק הזה לא רוצה לצאת לי מהראש, אני מתחילה לחשוב על השיחה המוזרה הזאת, כאשר ההורים שלי דיברו עם דילן,
החלקים מתחילים להתחבר במוחי אך אני לא מעזה להסיק מסקנות מסוימות.. אולי תיאו לא קשור לזה.
טוב לפחות ככה אני מקווה.

My bad WolfWhere stories live. Discover now