My bad Wolf

פרק 59: רוצה אותך

נקודת מבט הופ:

"הופ אני מצטער, בבקשה תפתחי את הדלת" אני שומעת את קולו המתחנן של ווס מבעד לדלת חדרי הנעולה.

"למה אתם ככה!, כל הזאבים בלהקה חושבים שהם האלים!, נמאס לי ואתה יודע מה אדון ווס, אני אומרת את עמדתי בשם כל הזאבות בלהקה!, מגיע לנו יחס טוב לשם שינוי!" אני צועקת את מילותיי.

"אני טיפש, אני טיפש אני טיפש!!!" ווס צועק ואני נאנחת.

אני פותחת את דלת חדרי והוא עומד למולי עם חיוך פרוס על פניו.

"אני מצטער הופ זה לא יקרה יותר אני מבטיח לך, תרדי למטה אני צריך לספר לך משהו."

אין לי עצבים למשחקים, שיהיה!, פאק שיהיה.
אני יורדת למטה בריצה והוא אחרי.

"מחר את מתחילה ללמוד" הוא זורק לאוויר ואני מהנהנת באדישות גמורה, כרגע הדבר האחרון שמעניין אותי הוא הלימודים שלי, הרי החיים שלי כבר כתובים בספר, יש לי שולט אלפא, אני אמורה ללדת תאומים- או אני או לילה-, אני אגור ככל הנראה בבית הזה, וזהו החיים שלי כתובים על דף הנייר.

"נו.. בסדר, אני מניחה שאיזה תיק נמצא בבית, מה שחסר לי זה רק מחברות וספרים, תיאו יקנה לי.." אני אומרת והוא מהנהן.

"את לא מפחדת להתחיל את כיתה י'א אחרי כמה חודשים?, את לא בלחץ לחזור לתקופה ההיא?" אני לשניה נתקפת חרדה עקב העובדה שפחדתי שהוא ידע על החיים הקודמים שלי, מה שהעבירו אותי אנשים היה נורא ואיום, אבל אני הופ חדשה כרגע אסור לי לתת לאף אחד להוריד אותי, לפחות לא לתת לאף אחד אנושי להוריד אותי כי הוא כלום ושום דבר לעומתי.
אני זאבה ואת זה אי אפשר לקחת ממני.

"על איזו תקופה אתה מדבר ווס?" הוא מכחכך בגרונו, "את יודעת הופ, החיים הקודמים שלך, החיים שלפני השינוי.." הוא אומר ואז אני נרגעת, הוא לא יודע על המכתבים המגוונים שקיבלתי מכמה 'נשמות טובות'.

"אני חושבת שדי בסדר, אני לא מפחדת או משהו כזה.."

הוא מהנהן בראשו ואני שולחת את ראשי אחורה משעמום.

"משעמם לי" אני נאנחת.
"בואי נראה סרט, יש עוד כמה שעות עד שתיאו יחזור והטלוויזיה הזאת יותר מידי זמן כבויה." ווס נאנח ואני מצחקקת.

"איזה סרט?" אני שואלת.
"תעשי לי טובה רק לא קומדיה רומנטית" ווס מתחנן, הסיטואציה הזאת מזכירה לי את סופי השבוע שהיו לי ולדילן, תמיד דילן רצה לראות סרט אקשן ואני רציתי לראות סרטי אהבה שונים.

"בטח אתה תרצה סרט אימה" אני מצחקקת והוא מהנהן ואומר "כן רק לא קומדיה רומנטית, אין לי עצבים לשיט הזה"
"למה?, אני לא מבינה מה כל כך רע בזה.." הוא ממשיך ללחוץ על השלט בתנועות פאניקה ואני באמת מרגישה במין סטואציה הזויה , ממתי הוא נחמד?, רק לפני כמה דקות הוא לא הסכים לפתוח לי את המרפסת.