נקודת מבט תיאו:
אני פותח את דלת חדרי בנינוחות ו...-.
פאק!, הופ לא כאן. האזיקים היו תלויים על המיטה, חצי שבורים, פאק אני לא מאמין.
"הופ איפה את?!" אני צועק ברחבי הבית, בחדר שלנו היא כבר לא נמצאת.
אני יורד במהירות מחפש אותה בכל פינה בבית הגדול, היא לא כאן.
אני מחזיק בראשי, רוצה להרוג מישהו!. אני חתיכת מטומטם.
"מטומטם, מטומטם, מטומטם!!" אני צורח בכל נשמתי, מחזיק את שיערי הקצר בחוזקה.
היא נעלמה לי, איפה היא, איפה האושר הקטן שלי.
שעת צהריים עכשיו, ממש עוד מעט שעת ערב. אסור לה להסתובב לבד בערב.
פאק לא נכון!, הוא היה יכול.., תפסו אותה??, לא אין סיכוי, אבל למה האזיקים היו שבורים אני באמת לא מבין.
פאק אני שונא את ההרגשה הזאת, תמיד עשה לי טוב לנהל את הכל, ואז הופ הגיעה ושינתה את כל חיי.
"פאק!" אני צורח בבית, שאגת הזאב שלי נשמעת.
אין בי כוחות לשדר לאיאן שהיא נעלמה, כדי לשדר אני חייב להתרכז וכרגע אני לא מרוכז בכלל.
אני חייב להתקשר לאיאן.
אני מרים את ניידי במהירות ומחייג.
"הלו" הוא אומר ואני עוד שניה מתחרפן, הנסיכה שלי נעלמה.
"איאן תקשיב, אני לא יודע איך היא פאקינג עשתה את זה, אבל היא נעלמה!" אני צועק לנייד, והוא מתנשף.
"או שחטפו אותה או שהיא הצליחה להשתחרר, אני באמת לא יודע, הכל נראה כל כך מורכב, האזיקים היו שבורים אך עדיין תלויים על המיטה, זה מוזר לראות את זה, איאן היא נעלמה לי, אתה חייב לעזור לי למצוא אותה במהירות לפניי הערב!" אני צועק בזמן שאיאן מנסה להיכנס לדבריי כאשר אומר את שמי אך נקטע עקב הלחץ שלי.
"היא אצלי" הוא אומר בקול עמיד לאחר שאני מסיים את נאומי הארוך יש לציין.
"מה?!" אני צורח לנייד, כבר מת מבפנים, אם רק הייתי נותן לו לדבר.
לפתע אני שומע את קולו בראשי, כנראה רוצה לוודא שאנחנו לבד.
"אני משדר לך את זה כדי שנהייה לבד כי היא לידי, איך שהיא ראתה אותי היא נראתה מפוחדת, זה מאוד מוזר בהתחשב בגן הזאבה שלה שאמורה כל פעם להגיד לה לא לפחד, זה אומר שגן הזאבה עוד לא ממש הצליחה לשלוט עליה לגמרי, כנראה שאיתך הרגשות שלה היו מוגברים ולכן התנהגה כך. יש להופ עוד תקווה.
אסור לי להראות ולו בשניה אחת שאני לא אפגע בה, היא צריכה לפחד, אם לא היא תתחיל למרוד גם בי" הוא אומר לראשי ואני שומע ומאשר.
"אל תדאג אח תפסתי אותה" קולו נשמע הפעם בנייד.
נקודת מבט הופ שעה לפני:
אני מתעוררת, לאותו המקום, אותו החדר וכמובן מתעצבנת.
אני קוראת כמה פעמים לתיאו, רציתי שיגיע לשחרר אותי. אך כנראה שאין אף אחד בבית, כי אפילו את הצעדים שלו אני לא שומעת.
YOU ARE READING
My bad Wolf
Hombres Loboסיפורי הוא די מטורף, סליחה תנו לי לתקן את עצמי, הוא מטורף. מרגע החטיפה כל חיי השתנו, לא האמנתי עד כמה מסובכת אני. התעוררתי ביום הולדתי וגיליתי שאני לא מי שחשבתי שאני. החיים שלי התחילו טובים ומאושרים עד לרגעים מסוימים אשר גרמו להורדת הביטחון שלי. יום...
