"תיאו אני ממש מפחדת עליו" אני מוציאה את המידע מפי, ונאנחת.
"אני יודע חרסינה, הוא לא נראה הכי טוב שיש" הוא אומר, הלוואי שאני יראה אותו שוב, אבל ידוע לי שלשכנע את תיאו זאת משימה קשה ומייגעת.
"הייתי רוצה לבקר אותו" אני פולטת, וריד העצבים שלו בולט.
"אין סיכוי" הוא אומר גורם לראשי ליפול.
"את יודעת מה הוא יכול לעשות לך!?!" אני מרימה את ראשי, אני לא מאמינה עליו. מה זאת הרכושניות הזאת לעזאזל.
"את לא אחותו הביולוגית, הוא יכול לאנוס אותך!, הוא שיכור, היו בבית המון בקבוקים זרוקים, הבית נראה נורא, נראה לך שיש סיכוי אחד!, שאני אתן לך לפגוש אותו!"
הוא צועק מרעיד את הבית. אני מרגישה דמעות.
אני לא מבינה למה עולות לי הדמעות, אני נמצאת בתקופה יותר טובה כרגע מההתחלה כשרק הגעתי לכאן. אני לא שולטת בדמעותי הן פשוט יוצאות, בלי הסבר זה פשוט קורא.
אני בוכה יותר מידי, זה צריך להיפסק.
"פאק, תפסיקי לבכות חרסינה" הוא אומר, לעזאזל מתי באמת אפסיק לבכות.
"די, בבקשה תרגעי" הוא אומר לוקח אותי ומחבק אותי מלטף את ראשי.
אני נושמת כמה נשימות, נרגעת בתוך זרועותיו , נרגעת! למזלי הטוב.
"אני דואגת לו תיאו, אני מניחה שאתה יודע מה זאת אהבת אחים" אני מזכירה את איאן יודעת ששמו עושה לי צמרמורות, אבל מתאפקת מלהראות את זה לתיאו.
"עלק אהבת אחים" רגע?, הוא זלזל כרגע!?,
"למה אתה מזלזל, הייתה לי מערכת יחסים מצוינת עם אחי, עד ש.., אתה יודע"
"אני יודע חרסינה, תאמיני לי שאני יודע, אבל אני לא יכול להסכים לך ללכת לבן אדם שמזיין זונות אחת אחרי השניה, אני לא מסוגל להסכים לכך, הוא יכול לפגוע בך, הוא לא במיטבו כרגע, אני לא יכול להעמיד אותך בסיכון"
"למה אתה כל כך דואג לי?" אני שואלת, אני יודעת בתוכי שהוא אוהב אותי ולא רוצה לראות אותי נפגעת, אבל אני יודעת לשלוט על אח שלי, ברגע שיראה אותי הוא בטח ירגע..
אני לא תמימה כל כך.., טוב כך אני מקווה לפחות.
"את המיועדת שלי הופ, את מיועדת לי, את חשובה לי כי את כמו האוצר שלי, האוצר הפרטי שלי. את הסוד שלי, את כל מה שאני מחפש בבחורה, לעולם אני לא אחשיב אותך כאחת מהזונות שנהגתי לשכב איתן, את שונה הופ כל כך שונה, זה מגיע לרמות שאני לא יודע מה לעשות עם עצמי לפעמים, את שינית אותי"
פי נפער ואני בשוק מהפתיחות שבה הוא מדבר איתי, זאת הפעם הראשונה שאומרים לי את זה, אני מרגישה מאושרת שמישהו כמו תיאו חושב עלי דברים כאלו. אך עדיין שאלתי לא יוצאת מראשי, איך הצלחתי לשנות אותו?, למה דווקא אני הצלחתי לשנות אותו?, הוא בכלל השתנה?, לעזאזל אני חייבת לדעת.
"מתי הספקתי לשנות אותך?" אני שואלת הוא נאנח.
"הופ, ביום שנפגשנו בבית ספר, התנהגתי אליך כמו חיה ואת יודעת את זה, זה לא הסוף חרסינה, אני התכוונתי להרוג אותך אם לא תהיי המיועדת, אני הייתי בטוח שזאת לא יכולה להיות את, את היית עדינה מידי כדי לשאת בגן הזאב שלך.
אבל מהיום הראשון שנפגשנו משהו קרה לי את.., את.., אני לעזאזל אני לא יודע, פשוט את עשית לי משהו.." הוא מתוודה,
הרגשות בגופי לא מובנות, לאן הגענו בשיחה הזאת. מה לעזאזל עשיתי לו שהוא כל כך, נפל בקסמיי, אני פשוט הייתי אני בלי מסכות מיותרות, התנהגתי בצורה רגילה לחלוטין.
YOU ARE READING
My bad Wolf
Manusia Serigalaסיפורי הוא די מטורף, סליחה תנו לי לתקן את עצמי, הוא מטורף. מרגע החטיפה כל חיי השתנו, לא האמנתי עד כמה מסובכת אני. התעוררתי ביום הולדתי וגיליתי שאני לא מי שחשבתי שאני. החיים שלי התחילו טובים ומאושרים עד לרגעים מסוימים אשר גרמו להורדת הביטחון שלי. יום...
