פרק 17: חכמה

1.5K 109 20
                                    

"מה קרה קריסטל?" ליזי שאלה אותי.
"כלום, כלום אני בסדר" אני מתעשתת על עצמי במהרה.
"זה לא נראה כמו כלום.." היא ממשיכה ואני נאנחת היא צודקת. החיים שלי פעם לטובתי ופעם הם לא.
אני צריכה ללמוד להתמודד איתם למרות התמימות שלי.
אני לא מטומטמת אני פשוט תמימה, הרי שבע שנים מהחיים שלי נשארתי בבית.
אבא לא לימד אותי על סמים או התנהגויות שונות של בני אדם, אבא תמיד נמנע.
והבעיה הזאת יוצרת לי פערים בחברה מה שהופך את הכל להרבה פחות נעים.

"את צודקת ליזי אני צריכה להתאפס על עצמי ולספר לך הכל, כי את לא יודעת לאן תיכנסי אם תמשיכי להיות איתי." ליזי התנשמה ומשכה באפה, ראיתי על הפנים שלה שהיא נרגעה כל כך כואב לי להרוס לה.

"אני מקווה שאשאר איתך, אני גם צריכה להתנצל בפניך בצורה מכבדת, את הצלת את החיים שלי היום, לא אשכח לך את זה לעולם" היא מתקרבת כדי לחבק אותי ואני נאנחת לחיבוק כי אני יודעת שאולי הוא יהיה האחרון.

"כמו שאת יודעת אני הבורדו היורשת קיבלתי את גן הבורדו מאמי.
אחרי שהיא נעלמה לי אבי החליט שהוא לא הולך בשום סיכוי לסכן את חייו של בתו היחידה, הוא החליט לתת לי לבחור חתן מבין שלושה זאבי אומגות חזקים, בהתחלה לא רציתי זאת הייתי אופטימית חשבתי שאבי יוותר לי ויתן לי לשלוט לבד כמו אמא, אך אבי בן אדם עקשן לכן הוא בחר לי את האומגה מבין השלושה.
בטח את שואלת את עצמך איך הוא ידע במי לבחור.., טוב היה אומגה אחד שגרם לי לעצבים, הריב שלנו נמשך הרבה זמן, הרבה יותר מהזמן ששהיתי עם שאר האומגות לכן אבא החליט לבחור לי אותו.
האם יש לי משיכה אליו?, התשובה היא לא, האם הוא מתנהג אליי יפה?, התשובה היא לא.
כל פעם שפגשתי אותו לפני שהכל התפוצץ רבנו, זה פשוט לא נגמר.
בין כל הריבים התפרץ לחיי בצורה מפתיעה ומסתורית אחי הגדול דיימון.
הייתי בשוק ליזי באמת הוא הגיע כמו רוח סערה, הייתי בהיי האמנתי שהוא באמת אוהב אותי ורוצה לשמור עליי, טוב כמו שכבר הבנת החיים לא ממש עפים עליי. דיימון דיבר עם אבי רעות עליי וחימם אותו נגדי, מפה לשם אבי התעצבן על התנהגותי והחליט לתת אותי לאוליבר אותו אומגה אשר מאורס לי כנגד רצוני, בהתחלה חשבתי שאוליבר לקח אותי ואז אני אברח, אבל הבעיה רק גדלה וגברה, הסתבר לי באותו הערב שדיימון ואוליבר משתפים פעולה להשגת מטרה כל שהיא, כרגע אני לא יודעת מה המטרה שלהם והאמת שבכל רגע אחד מהם יכול לצוץ ולקחת אותי איתם קאי אמר שישנתי המון לכן אני בטוחה שאוליבר קורע את שערותיו מלחץ.
קאי מצא אותי כשהייתי חצי מעולפת, הייתי אמורה לקבל עונש מדיימון כי ביקשתי לחזור הביתה למזלי הרב דיימון שכח את החבל בבית ונאלץ לחזור הוא היה אימפולסיבי ומהיר לכן השאיר אותי ביער לבדי.
לא יכולתי לזוז עקב הסם שהוא הכניס לתוכי אך למזלי הרב קאי היה שם כדי להציל אותי." ליזי מסתכלת עליי המומה.

"וואו קריסטל אני מצטערת על הסבל שעברת" היא מנחמת אותי והאמת זה מרגיש טוב כשיש מישהו שמנסה לנחם ולעזור, מרוב שהייתי שקועה בחיים שלי שכחתי מעצמי, חברה טובה זהו כל מה שאוכל לאחל לעצמי.

My bad WolfWhere stories live. Discover now