פרק 18: שקרנית גרועה

1.5K 111 41
                                    

נקודת מבט ליזי:

"אני בהחלט לא יודע מי את וזה לא עושה לי טוב" קולו הקשיח של דיימון זכר האלפא הראשון שנולד ונחטף נשמע באוזני.
קולו מבעית אותי, פעם הייתי בטוחה שקאי רע אך משהו בדיימון מלחיץ אותי אף יותר, אני מניחה שזה בגלל שאני לא יכולה להפעיל את הכוח הנשי שלי עליו, הוא ממוקד מטרה ואני מקווה שהמטרה היא לא אני.

כשאנחנו מגיעים לבית אשר נמצא בטריטוריה הדרומית שמעתי את קולה של קריסטל אומר.
"תנו לה תרופה נגד גן הזאבה" אומנם אני חצי מעולפת אבל אני מאושרת מכך שהיא דואגת לי.
לא מגיע לי שתדאג לי התנהגתי אליה בצורה רעה.
אני מכירה את קאי הוא לעולם לא היה מוחק אותי, פינה בליבי עדיין שמורה לי אני בטוחה אני הייתי הראשונה שלו.
לא אוכל לעולם לשכוח את הלילה שלנו, חזרנו אחרי הליכה משותפת בלילה לאזור הכנופייה שזה עתה הקים, פניו היו נוצצות לאחר שהתנשקנו הוא לחש לאוזני כמה מילים שלעולם לא באמת שמעתי, הכול היה בלהט הרגע, ומאז אני שמורה בליבו, אמנם המשכנו הלאה אבל הוא מכבד אותי ואני אותו.

טוב לפחות כך היה לפני שהחליט למחוק אותי.

דיימון מכניס אותי לחדר עזוב בבית הענק הזה, אני מניחה שהוא חדר אורחים מוזנח.
"מה אתה רוצה?" אני שואלת בלחישה.
"אני רוצה לממש את תוכניתי ואף אחת לא תעמוד בדרכי!" קול הבס שלו מרעיד אותי, אך מוקדם מידי להגיד שאני מפחדת עקב כך שעוד לא עשה לי דבר.
"מי אמר שאני אעמוד בדרכך?, בסך הכול עזרתי לאחותך שאתה אמור להגן עליה" המשפט שלי יוצא חלק להפתעתי הרבה.

"אוליבר תביא לי עוד מנה של סם, אני חושש שהיא רוצה לבדוק את הגבולות שלי" הוא מסתכל עמוק לתוך עיניי, מבטו היה חד כמו סכין משוייפת, בלעתי את רוקי ושתקתי בזמן שאוליבר נכנס לחדר עם מזרק.
דיימון לקח את המזרק מידיו והורה לו לצאת מהחדר.

"את בטוחה שאת רוצה לבחון את גבולותיי?" דיימון אמר לי בזמן שהעביר את המזרק על זרועי החשופה.
הנדתי בראשי לשלילה והוא חייך, חיוכו היה מרתק, שיניו הלבנות נראו שיניים בתוליות, חיוכו היה תמים לרגע ונשימתי נעתקה כאשר הוריד את חולצתו וזרק אותה על הרצפה.

"כולם מבינות בסוף" הוא מלמל כאשר הניח את המזרק על אחת השידות שהיו בחדר.

"עכשיו אפשר לדבר כמו ילדים טובים" הוא מתיישב על המיטה ומחזיק בי שלא אפול אחורה.

"מי את?" הוא שואל אותי, "קוראים לי ליזי רוז ואני עזרתי לאחותך כשהייתה בצרה" אני מסתכלת על עיניו מרגישה בטוחה בעצמי.
דיימון מעביר קצבת שיער למאחורי אוזני ומקרב אותי אליו.
הוא משחק בי כאשר מחזיק את פניי בידו ומקרב לאט את שפתיו לשלי.

"ועכשיו האמת ליזי רוז" הוא לוחש לי ואני מרגישה מסוחררת כאילו יצאתי מרכבת הרים, ויש לי תחושה שההשפעה נובעת לא רק מהסם שהכניס לגופי.

My bad WolfWhere stories live. Discover now