"קאי" קול קטן מזיז אותי.
"קאי?, תתעורר בבקשה" נהמתי. קריסטל.
התרוממתי מן המיטה וישבתי עליה.
"בייבי" לחשתי והשכבתי אותה על החזה שלי.
"מה קרה?, אני זוכרת שהיינו במסיבה.., מוזר אני עדיין לבושה בשמלה" היא אומרת לי ומתרוממת ממני.
"אני מסריחה מזיעה יש לי כאב ראש, מה קרה אתמול?" היא שואלת אותי.
"קרה משהו אתמול, משהו רציני. אני שמח שזה נגמר. אבן מהלב ירדה לי, התעוררת זה מה שחשוב" אני אומר לה, פניה נראות כל כך מחושבות פאק אני יודע שהיא מסתירה ממני משהו חשוב.
זה יודע שאני צריך להוציא ממנה את המידע הזה והיא תתן לי אותו.
"קריסטל מי רודף אחריך, מה קורה בבית?" התרוממתי לכיוונה.
פניה נראו מאוד מפוחדות, היא משתנה בכל פעם אני דואג עמוקות לקריסטל.
"לא כלום.." היא אומרת מצחקקת.
"אני הולכת להתקלח ואז נתחיל את היום, תזמין מאפים וקפה לארוחת בוקר." היא שינתה נושא וברחה לחדר האמבטיה.
לעזאזל איתה, תמיד אותו דבר משנה נושא ובורחת.
"יש לך 10 דקות להתקלח ב- 12 עפים מכאן" צעקתי לכיוונה. היא לא ענתה. מהאמבטיה לא נשמעו קול זרימת המים.
הסיפור שסובב סביב קריסטל היא עננה אחת גדולה.
ענן עשן של אי ידיעה. אני יודע דברים קטנים שמועות שרצות ברחבי האזור הצפוני.
אסור לנו ללכת לאזור הדרומי.
תמיד אזור זה נחשב לאליטה, מאז שהופ נעלמה השליטה הועברה לתיאו החוקים החדשים שיצר היו נוראיים המס שהטיל עלינו היה מוגזם. לאט לאט האזור הצפוני נחלש ונסגר.
הכנופייה שלי מושתקת וארסנית, אנחנו אוספים מידע וכסף לרגע שבו נוכל להילחם באזור הדרומי.
כדי לשמור על דיסקרטיות אני אחראי מאוד עם מישהו עושה טעות הוא עלול להפיל את כולנו, אין לי רחמים כשמדובר בנקמה. מי שעושה טעות מחוק אצלי.
"קריסטל הזמנתי מאפים וקפה חזק כמו שאת אוהבת" צעקתי, שוב פעם קול לא נשמע. רק שהפעם המים נשמעו.
"קריסטל?" דפקתי על הדלת. היא לא ענתה.
"אני נכנס" בעטתי בדלת, היא נפתחה לרווחה.
"קריסטל תעני לי, אני פותח את וילון האמבטיה" לחשתי.
קול ייבוב נשמע.
"אני עומדת למות. למות בכאב ופחד, להיות מושפלת עד התהום. אגיע לגן עדן פצועה ללא הורים, ללא אהבה, ללא שמחה" היא לחשה ובכתה.
"אני פותח את הוילון" אמרתי וחיכיתי לתשובה.
"לא אכפת לי במילא אני מחוללת אני כלי בסך הכל" היא לוחשת.
הכאב בחזה שלי גדל וגדל.
"תרגישי יותר טוב עם אביא לך מגבת?"
"אין טעם" היא לוחשת.
"האמבטיה מלאה במים היא תתרטב ואז לא אוכל להתנגב" היא בכתה.
"אני מבין קריסטל" לחשתי.
פשטתי את המכנס וחולצה שלי, נשארתי בבוקסר כדי לכבד את קריסטל.
פתחתי את הוילון.
שם הייתה קריסטל, גופה מלא צלקות על הזרוע שלה יש סימן איקס גדול.
כמעט לא רואים אותו כנראה עבר מספיק זמן, גוף הזאב שלה מנסה ככול היותר לרפא אותה.
YOU ARE READING
My bad Wolf
Werewolfסיפורי הוא די מטורף, סליחה תנו לי לתקן את עצמי, הוא מטורף. מרגע החטיפה כל חיי השתנו, לא האמנתי עד כמה מסובכת אני. התעוררתי ביום הולדתי וגיליתי שאני לא מי שחשבתי שאני. החיים שלי התחילו טובים ומאושרים עד לרגעים מסוימים אשר גרמו להורדת הביטחון שלי. יום...
