פרק 36: חשיבה ישנה

1.4K 99 37
                                    

"קחי נשימה אהובתי, רק אל תעלמי, למים יש כוח, לאדמה יש היכר, לרוח יש הבטה למרחק, לנפש יש אהבה. אני שרה לאהבה אל תשכחי זאת לעולם. ילדתי היפה הולכת לעולם החלומות.
אי שם בשמיים יש מקום, בו הכל אפשר לעשות. את האחת שחיכיתי לה כל חיי, רק אל תלכי רחוק כי תעלמי"
אוי אלוהים.

"הרגעי קריסטל, הכל בסדר" אני מדברת אל עצמי, מתכחשת אל האמת אשר אמיתית לוודאי, האם השתגעתי?.

לא יתכן ששמעתי את אמי. הקולות האלה מגיעים לתת המודע שלי שוב ושוב ומערערים את מחשבותי.

היא ישבה שם עם שמלת הלילה שלה, ליטפה את פני ושרה שיר ערס.
היא נהגה לומר שיש בשירים האלה אמרה על החיים עצמם.
"רק אל תלכי רחוק כי תעלמי" אמי פחדה שאלך לה כמו לכתו של דיימון.
"לרוח יש הבטה למרחק" כאשר אנו עומדים על הצוק ומביטים קדימה הרוח מביאה עצמה על פנינו, השיער עף הנשימות סדירות ומחשבות עפות.

השיר הזה תמיד גרם לי להירדם מהר.
פעם אמי בכתה מהשיר הזה, תמיד ניסיתי להירדם מהר כדי שלא אחווה את כאבה, אהבתי לתת לאבי לטפל בה. הוא נהג לספר שהיו לילות קשים שנהגה לחלום על בנה הבכור.

העצב ריחף סביבי תמיד, וכרגע אין דבר שאני יותר מודה עליו מאשר השנים בביתי.
אם היה לי הזדמנות לחזור אחורה, הייתי חוזרת.

ניגבתי דמעה קטנה שזלגה בעדינות על לחיי האדמדמות, תוצר לוואי של סם השיתוק.

דלת האונייה נפתחה ואוליבר נכנס עם מגש אוכל. 
שתקתי.
"את רעבה?, לא אכלת כבר יום שלם" הוא עמד לו שם בכניסה, הצל שלו עמד מתחתיו וגופו היה גבוה ומבהיל.
"תמיד אותו הדבר" אוליבר התנשף ונכנס.
הוא התיישב לידי והכניס את אחת הכפות אל תוך קערת האורז. הוא כיוון את הכף אל תוך פי, פתחתי את הפה ואכלתי את כף האורז.

כשאוליבר חייך בטני רעדה, הרגשתי כמו חיה בכלוב.

"מה קורה לך?" אוליבר שאל כאשר הוציא עוד כף של אוכל מפי.
אכלתי את האורז ופתחתי את פי מחדש, אוליבר הכניס לי עוד כף לפה ונאנח.
"אני מצטער נסיכה" הוא נשק לראשי ויצא מהחדר עם הקערה הריקה.

"עכשיו אני מבין על מה דיברת קריסטל" קאי שלי, הבטתי עליו ובכיתי.
יצא לי הכאב, איך אני יכולה להסתכל לו בעיניים?.
הבן אדם שהכי חשוב לי ראה אותי מושפלת, מה זה יגרום לו לחשוב עליי?.

"אתה חושב שאני מסכנה נכון?" שאלתי אותו, חסרת תקווה לגמרי.
"לא" הוא זרק לי חיוך קטון. 
"אני חושב שאת האישה הכי חזקה שהכרתי" גלגלתי עיניים.
"אתה משקר לי כי אתה מרחם עליי, כמו כולם" אני מגחכת.
"קריסטל?, אל תחשבי שאני משקר לך. אחרות היו מתאבדות כבר ממזמן. בחיים שלי לא ראיתי אדם חזק יותר ממך. אני גאה להיות זה שאת אוהבת. זכיתי בך. באישה שמסוגלת להכל. את מיוחדת במינך אהובתי"

My bad WolfWhere stories live. Discover now