My bad Wolf

פרק 69: הנסיך לא יבוא

"דילן אני צריכה לצאת, ווס הגיע" אני אומרת לדילן, דילן רץ לחבק אותי.
"אני כבר מתגעגע אחותי" הוא נושק למצחי, אני שואגת והוא קופץ אחורה.
אני נקרעת מצחוק והוא אחרי.

"בואי אלווה אותך" אני לוקחת את התיק שלי ואנחנו יוצאים.
"היי ווס, תכיר דילן אח שלי" דילן לוחץ את ידו של ווס.
"אז אתה שומר עליה אני מבין" דילן אומר ואני מצחקקת.
"כן" ווס לוקח את זרועי מקרב אותי אליו.
זה מוזר הוא אף פעם לא עשה את זה.
"עושה בעיות אבל מסתדרים, היה נעים להכיר" הוא מחזיק אותי ומתחיל ללכת.
"ווס שחרר!" אני אומרת כשדילן עדיין צופה בנו.

"הופ בואי" הוא אומר ואני בוחרת לשחרר, באמת שאין לי כוח לעוד ריב. נמאסו עליי הריבים.

"ביי דילן" אני אומרת ודילן עושה לי נשיקה באוויר.

ווס ואני הולכים, בשלב מסוים הוא משחרר את אחיזתו בידי.
"לאן הולכים? זו לא הדרך הביתה" אני מסתובבת מסתכלת על ווס.
ווס מסתכל סביבו בודק שאנחנו לבד.
משהו פה מסריח.

"כי אנחנו לא הולכים הביתה" ווס הודק אותי לעץ בשניה ואני שוב מרגישה את הבחילה עולה.
"מה למה אתה מתכוון?" אני שואלת אך ווס נראה בטוח בעצמו, אני מרגישה שהוא מנסה לשנות את מאזן הכוחות בינינו.

"את בהריון הופ?"
"לא יודעת" אני עונה.
"אני לא רוצה לעשות את זה קשה, תושיטי שתיי ידיים קדימה. עכשיו!" הוא צועק.
"מה? למה?, מה יש לך היום??"
"הופ שתקי ותצייתי!" הוא צועק לאוזני אך אני לא מוותרת.
"לך להזדיין ווס!"
"הופ אל תתני לי לתת לך אגרוף בבטן, אם יש לך שם עובר הוא יפגע. ואת יודעת את זה!" הוא מלטף את בטני ובלי לחשוב אני מושיטה את ידיי מהפחד.
אם יש לי בבטן עובר הוא עלול למות.

ווס מוציא מהתיק שלו אזיקים ואוזק את ידיי.

"אלפא ישמח לקבל אותך אחרי כל השנים" הוא אומר ולרגע אני לא מבינה על מה הוא מדבר, אך ההבנה בשניה ניצתת"

"אלפא ברייד" אני נאנחת והוא מחייך.
"נכון מאוד בטא" הוא מתחיל ללכת גורר אותי אחריו. חשבתי שאני יכולה לסמוך על ווס.
השבועות איתו היו נחמדים, צפינו בסרטים ודיברנו.
הייתי בטוחה שהוא בן אדם טוב, אך כנראה שטעיתי.

"נו זוזי כבר בטא מלוכלכת" ווס מושך אותי ואני מרגישה את הבחילה עולה.
"יש לי בחילה אני עומדת להקיא" כתגובה למילותיי הוא מושך חזק אף יותר.

"תיאו!" אני צורחת. "תיאו עזור לי בבקשה" אני ממשיכה.
"תיאו איפה אתה!?"
"שקט!" ווס אומר, "הוא לא יעזור לך להימלט מהגורל שלך" הגורל שלי הוא לא למות.
אני צריכה לחיות,
בשביל עצמי!, בשביל תיאו, בשביל דילן, ובעיקר בשביל הילדים שלי.
"אני לא אמות!" אני שואגת, ווס צוחק.
"עוד נראה בקשר לזה."

אנחנו מגיעים לאחר הליכה מרובה למקלט ענק, מקום מאוד דומה למקלט של הלהקה שלי.
"ברייד!" ווס צועק. "היא פה" אני מיד משפילה את ראשי, אני לא רוצה להסתכל על פניו.
"הו שלום לך" אני שומעת קול. "הבאתי לך אותה אלפא, אני לוקח את קיילי ועף" קולו של ווס נשמע. "אין בעיה ווס להתראות" ווס עוזב אותי לרגע ובשניה ידיו משתנות בידיים אחרות.