"דיימון" אני גונחת לאחר נשיקות קטנות שהוא משתיל על צווארי.
"שקט" הוא אומר לי בזמן שמשכיב אותי על המיטה.
אני תופסת את פניו ומקרבת אותן אליי, " אתה תעשה את הדבר הנכון אני מאמינה בך" הוא מישש את ירכי, "אין לך מושג עד כמה את צודקת" הוא גנח כשליקקתי את חזהו השופע, "פאק" הוא פלט.
דיימון רטט ממיניות כאשר מישש את החזה שלי ומצץ אותו לאט.
הוא אוהב לייסר אותי, על מי אני עובדת דיימון בראון אוהב לייסר את כולם, כולל את האסירה שלו.
איברו העומד התכחך באיברי, או אלוהים אני מסוגלת לגמור רק מההרגשה הזאת.
דיימון הפליק לישבני, פלטתי גניחה לא מוסברת, הרגשתי מבוכה לשניה.
"כמה זמן את מפנטזת על עינוי?, אני קורא אותך כמו ספר, את אישה כבויה, היצרים המינים שלך מכובים. את כמוני, מרגישה לפעמים כמו חיה בכלוב זהב, תמיד יש חיים ובחיים יש עליות ומורדות, אני מכיר את היצר שלך, את רוצה לחיות חיים מיוחדים, את כמוני, תודי בזה!" מילותיו הרעידו את בטני, זאת הייתה השאלה הכי גלויה שמישהו שאל אותי אי פעם.
זו הייתה שאלה שהייתי אמורה לענות עליה בשקר, אך דיימון מכיר אותי הוא קורא אותי, לא יכולתי לספר לו שכמהתי ליותר, זו הייתה אחת הסיבות שלא ממש קיבלתי ואהבתי את הסקס עם קאי, תמיד כמהתי לעוד. האם אני באמת חיה כמוהו?.
חיי לפניו היו חיים לא חיים, הכל התחיל להשתנות. אהבתי את שליטתו של דיימון אך אני חושבת שלא הודתי בזה, אולי התכחשתי לעצמי, אני אפילו לא זוכרת שאמרתי משהו בקשר לאהבתי אליו בצורה הזאת, קשה להסביר את זה, אני בגיל צעיר יחסית, דיימון גדול ממני, אני מתחילה לגלות את היצרים שלי רק עכשיו.
קאי נהג להגיד לי שאני צריכה להתבגר. אני חושבת שאדם גדול יודע מתי להודות במשהו, אך אולי אני סתם מבולבלת?.
אולי הבאתי את עצמי למצב שאין לי דרך בחירה?.
דיימון, מה אתה עושה לי?.
"למה את לא עונה לי?"
"חיה בכלוב" לחשתי ונשכתי את שפתיי.
דיימון חייך חיוך שובב, ונשך את החזה שלי.
צעקתי.
"את אוהבת את זה" הוא אמר לי.
"את בדיוק כמוני" הוא לחש לצווארי וליקק אותו.
גנחתי, הלוואי והייתי יכולה להפסיק, דיימון יודע בדיוק איך להשפיע עליי, בחיים לא הרגשתי כל כך פתוחה מול אדם. תמיד הייתי סגורה, אך דבר אחד כן מקרב בינינו,
רק אדם סגור יכול לקרוא אדם סגור.
דיימון הוריד את מכנסיו, הוא היה שניה מלחדור אליי.
דיימון הוריד את מכנסי הקצרים, מותיר אותי חשופה, לא הובכתי גופי היה חשוף למולו כבר בעבר.
דיימון ירד לאיברי הרטוב, בשניה אחת הרגשתי הצלפות כואבות על איברי.
"תגנחי!" הוא אמר בארסיות, מה הוא עושה לי לעזאזל.
שתקתי, עוד הצלפה ואחריה חדירה, לשונו חדרה לתוכי.
גנחתי, לא יכולתי להפסיק, האורגזמה שנבנתה בי דפקה בי, הכתה בי, הייתי שניה מלהגיע לשיא שלי.
"זו הילדה שלי" הוא יצא ממני,.
דיימון עלה מעליי ואסף אותי בזרועותיו, "הכל בסדר עכשיו" חום גופו הפועם תאם את קצב פעימות ליבי, שאפתי עמוקות.
הוא סיים איתי?.
"למה הפסקת?" הוא חייך חיוך רשע.
"מה אתה מנסה לעשות?, תמשיך" עצרתי, "בבקשה".
דיימון ליטף את פניי, ונשך את שפתי התחתונה.
"אתה משחק לי במוח" הסתכלתי הישר לעיניו הכחולות, הוא כל כך זרוק ומסתורי, מה יהיה איתי.
דיימון שלח את ידו וליטף את בטני, התקדם באיטיות מטה וחפן אותי. כמעט גנחתי, הייתי מרוגשת מינית. הוא הסתכל עמוק היישר לתוכי כאשר הנתשמתי בכבדות, רכבתי עליו בחוזקה, ניסיתי להגיע כמה שיותר לשיא שלי.
פני נזרקו אחורה, פי נפתח וחיוכו גבר.
"אני עוד שניה" גנחתי והוא יצא ממני.
התנשמתי בשנית.
איברי פמפם בחוזקה, דגדוג השיא שלי קרב, רציתי לגמור כל כך רציתי, אך לא יכולתי לעשות זאת בלעדיו.
"למה?" דמעות צער פרצו מעיני, למה הוא מענה אותי?.
דיימון מה אתה עושה לי?.
תפסיק בבקשה.
די.
דיימון קירב את ירכי אליו, הרגשתי שבויה, העינוי שבר אותי.
"תטעמי את כאבך" לא נראו על פניו רגש אחר חוץ משליטה, הוא שבר אותי בשניה אחת, הוא רצה שאהיה שלו.
דיימון פתח את הפה שלי ודחף את אצבעו לתוכי.
"תבלעי" הוא אמר, עשיתי כדבריו.
"בבקשה" כאב איברי לא פסק, רציתי לגמור.
"מה אתה רוצה ממני, לענות אותי?" דיימון אסף את שיערי המתולתל, והשכיב אותי על החזה שלו, הרגשתי את איברו הוא היה קשה במיוחד, דיימון צבט את לחי ישבני מוציא עוד גניחת יאוש ממני
"לא" הוא אמר לי.
דיימון הרים את ראשי אליו, וניקה את הדמעות שלי.
"אני מזיין בשביל המוח שלך. אני יהיה בעליו היחיד של גופך, ליבך, של כל כולך" דמעות זלגו.
הוא חיה בכלוב.
הוא פראי, הוא טרף אותי.
"תעזור לי לגמור כואב לי" נפלתי עליו, בכיתי.
מה קורה לי, זו לא אני.
למה אני כה חלשה?.
אולי זוהי אהבה?, למה היא מטלטלת אותי כה חזק.
"תבכי ילדה יפה שלי" הוא אסף אותי בשנית וחיבק את כל כולי, הוא נישק את צווארי וליקק את הנקודות הרגישות שלי.
חיבקתי אותו ובכיתי, היה לי קשה,.
לא יכולתי להרים את עצמי.
"אתה לא חושב שסבלתי מספיק?" לחשתי והוא הרים את פני, הוא כל כך משתנה.
"לא אפסיק עד שתקבלי אותי בדיוק כמו שאני, עם אהבה ונתינה אין סופית" הדמעות עלו והתפרצו עוד יותר.
ואז זה הכה בי, דיימון, בחור שאני לא מכירה, אין לדעת מה הוא עבר בחייו, האם הוא מפחד?. האם הוא צריך בסיס נפשי. הוא בסך הכל חיה פצועה שצריכה שיאהבו אותו בדרך שלו. צריך לאלף אותו אך זה לא עומד להיות קל.
נשקתי לו, "אני אוהבת אותך".
"הדמעות שלך אומרות דבר אחר אהובתי" הוא נאנח.
"תן לי לגמור" הוא נשף.
"תוכיחי לי שאת שלי, תאמרי את זה" הוא נגע בדגדגן שלי, התנשמתי קשות.
"אני שלך דיימון בראון" לחשתי, "חזק וברור" הוא צבט את תוכי.
"למי את שייכת" הוא נשך את תנוך אוזני.
"אני שייכת לדיימון בראון"
"מי הוא אדונך היחיד?" גנחתי.
"אתה אדוני היחיד" הוא הוציא את ידו ממני משאיר את איברי לכאוב.
דיימון עלה מעליי ובלי להקדים חדר לתוכי, איברו קרע אותי, הוא זיין אותי חזק, נתן בי את כל הכוח שלו.
לא הרגשתי, ראשי היה כבוי לרגע.
הסתכלתי עליו מהופנטת ממבטו, בחיים לא הרגשתי כל כך מטומטמת כמו עכשיו.
הגעתי לשיא, בדיוק כשיצא ממני, גמרתי.
דיימון נשכב לצידי וחיבק אותי, "אל תעזבי" הוא לחש לי.
"תהיה עדין איתי" נשקתי למצחו.
"תעשה את הדבר הנכון" ליטפתי אותו.
"תאמיני לי ליזי שאני עושה אותו." הוא נשק לגבי ולאט נרדמתי על החזה שלו.
______________________________
פרק יום אחרי יום. אני מפרגנת לכן כשצריך😊.
מאחלת לכולכן 2020 שמח.
השנה הזאת הייתה פשוט מופלאה עבור הספר הזה.., הוא עוד כמה פרקים מסתיים. ואני אחשוף את הספר הבא שלי בקרוב מאוד, אז יש בהחלט למה לצפות ❤🥀.
שנה אזרחית טובה לכולן⚘🥰
YOU ARE READING
My bad Wolf
Hombres Loboסיפורי הוא די מטורף, סליחה תנו לי לתקן את עצמי, הוא מטורף. מרגע החטיפה כל חיי השתנו, לא האמנתי עד כמה מסובכת אני. התעוררתי ביום הולדתי וגיליתי שאני לא מי שחשבתי שאני. החיים שלי התחילו טובים ומאושרים עד לרגעים מסוימים אשר גרמו להורדת הביטחון שלי. יום...
