בזכות הריקוד

פרק 2

נ"מ אייבי:
רייצל ואני עמדנו איפה שהווילון האדום מסתיר את הבמה והצצנו דרכו. האולם התמלא במהירות עד לאפס אחוז מקום.
הסתכלתי פעורת פה על האולם הרועש בכלל לא מאמינה מה כל האנשים האלה עושים פה! סתומה הם באו לראות אותך! פתאום היו מלא פלאשים של מצלמות שהגיעו מהכניסה לאולם. ניסיתי לראות מי אלה, או מי זה, אבל לא ממש הצלחתי.
'באו לכאן כולם!' גוש צעק צעק לכל הרקדנים. התאספנו במעגל גדול אחד כולנו. 'אוקיי חבר'ה, אתם אולים בעוד 5. תפציצו את זה! אני יודע שאתם יכולים! קדימה!' גוש צעק בהתרגשות וכולנו רצנו בהתרגשות לתפוס את מקומותינו על הבמה, כשגוש הולך לתפוס את מקומו בשורה הראשונה.
כל האורות כבו, והווילון הוסט. עמדתי במרכז הבמה, רייצל לצידי. הגנבנו אחת לשנייה חיוך קטן. החזרתי את עיניי לריצפה, עוצמת אותן ומחכה שהמוזיקה תתחיל, מרגישה את פעימות ליבי, שפשוט עוד שנייה רץ החוצה מתוך החזה שלי. ואז, המוזיקה התחילה ואני פתחתי את עיניי בבת אחת.
התחלתי לרקוד ביחד עם המוזיקה, מרגישה שאני לא צריכה כנפיים בשביל לעוף, שאני רוקדת עם הלב ורגליי זזות בהתאם, נהנת מכל שנייהו ולא מפסיקה לחייך. שיר גרר שיר, והרגשתי הכי משוחררת בעולם, במקום הכי טבעי שלי, היכן שאני אמורה וצריכה להיות.
הנפתי את ידיי והרגשתי איך כל גופי משתחרר. הסתכלתי לעבר הקהל, סורקת אותו במבטי, עד שעיניי נעצרו על ילד אחד שישב באית מהשורות האחוריות. הרגשתי את עיניו שורפות אותי, ואפילו מכל המרחק הזה יכולתי להישבע שהוא חתיך. הוא לא הוריד את עיניו ממני, אבל גם אני לא. גם מכל המרחק ביני לבינו, ולמרות החושך ששרר באולם, יכולתי לראות את העיניים שלו ירוקות קהות, כמעט כחולות. הרגשתי את מבטו עליי לאורך כל המופע, טזה היה קצת קריפי אני חייבת להודות, אבל אהבתי את זה.
המוזיקה נגמרה. כל הקהל עמד על רגליו, מחא לנו כפיים ושרק.
הרגשתי בעננים!!
החל ליפול עלינו קונפטי מלמעלה, ואני ורייצל רצנו אחת לשנייה, צורחות מהתרגשות. 'אומייגאד אנחנו פאקינג עשינו עכשיו את הפאקינג פלאשמוב!!' רייצל ואני צרחנו יחד בהתרגשות והתפרצות אנדרנלין שלא ניתן להסביר במילים.
התחבקנו עם כל שאר הרקדנים, כשרייצל קפאה פתאום ולחשה לי 'אומייגאד, אומייגאד אומייגאד!!' הסתובבתי לראות מה קורה, כשראיתי את גוש מתקרב אלינו עם גבר שלבוש בחליפה ועם אישה ארוכה בשמלה. 'אייבי, רייצל, אני רוצה להכיר לכן מישהו' גוש אמר ואני ורייצל הסתכלנו אחת על השנייה בשוק.

נ"מ קייל:
יצאנו מהמכונית, לידיה, טוני, בן ואני. התחננתי בפני טוני שייתן לי להביא את אחד החברים שלי, שאני לא אמות שם משעמום, ובן משתתף בסרט אז זה היה מעולה. נכנסנו לאולם, כשמלא פלאשים תקפו אותנו. אפילו לפה הפאפארצי האידיוטים האלה הצליחו להגיע? התיישבנו באחת השורות האחרונות "כדי שנוכל לראות את כל הבמה", כמו שלידיה שהיא אחת מהמפיקות של הסרט אמרה. 'אל תהיה כזה מבואס. סה"כ מופע ריקוד אחי. אתה תהנה מהסרט הזה, אתה תראה.' בן אמר. 'מה שתגיד' אמרתי והזזתי את ראשי. האורות כבו, והמוזיקה התחילה. העברתי את עיניי על כל הרקדנים, עד שהן נעצרו על נערה אחת.
היא הייתה מדהימה. החיוך לה ירד לה מהפנים, והיא נראתה כמו פצצה אמיתית. היא לבשה חולמת בטן צמודה שחשפה את הבטן השזופה שלה, ואני חושב שראיתי עגיל בטבור אבל אני לא בטוח, מכנסייה היו מונחים עלייה בצורה מושלמת, היא הייתה רזונת כזאת, אבל לא יותר מידי, איך שהיא רקדה,הקצב שלה, התנועות שלה, שהיו בול לפי המוזיקה, היא הייתה פשוט מ ו ש ל מ ת.
איך שהיא זזה, והתנועות שלה הכל אצלה נראה כאילו נלקח מתוך חלום. היא רקדה בדיוק לפי הביטים של המוזיקה, ובכל צעד וצעד הפנטה אותי יותר, מושכת אותי אלייה יותר, גורמת לי להיסחף איתה, הדרך שבה היא הזיזה את פלג גופה העליון, שלא נדבר על התחתון.. היא הייתה פשוט מהפנת, היא גירתה אותי, היא הייתה סקסית. ואז מבטינו נפגשו.
הריקוד הסתיים וכל הקהל עמד על הרגליים ומחא להם כפיים, ועדיין לא הייתי מסוגל להפסיק להסתכל עלייה, זאת אומרת לבהות בה. היא רצה והתחבקה עם איזו מישהי, השיער שלה התנופף לכל כיוון, והיא כישפה אותי בקסם שלה, עשתה לי משהו שאף אחת אחרת לא עשתה לי לפני. ואז הבנתי: אני חייב לגרום לה להתקבל.

נ"מ אייבי:
אני ורייצל הסתכלנו אחת על השנייה ואז על גוש. 'זה הוא טוני, וזו היא לידיה' הושטנו את ידינו ללחיצה, ולפי איך שהם נראו והמבטים שלהם, הבנתי שהם אנשים חשובים, והיה נראה שאפילו גוש קצת לחוץ. 'אלה הן אייבי ורייצל' גוש חייך והציג אותנו בפניהם. 'לידיה היא אחת מהמפיקות של step up 6, והיא התעניינה בכן' גוש דיבר בלחץ והפה שלי נפתח ונפל עד הריצפה וכך גם של רייצל 'מאוד' לידיה הוסיפה. לא ידעתי מה עליי לומר, ואני ורייצל הסתכלנו אחת על השנייה.
'הייתן רוצות להגיע לאודישן?' טוני דיבר ואני פערתי את עיניי. 'כמובן שאנחנו רוצות!' רייצל אמרה 'מצויין!' לידיה חייכה והניפה את ידיה באוויר. 'אז תגיעו לכתובת הזאת מחר, ב10 בבוקר' לידיה הושיטה לנו פתק עם הכתובת ופרטים נוספים. 'תודה!' חייכנו שתינו. טוני ולידיה הושיטו את ידם ללחיצה וכך גם גוש. הם הסתובבו והחלו ללכת, ואז טוני הסתובב 'ואני מקווה שלך יש כישורי משחק כי את נבחנת לתפקיד הראשי' הוא הצביע עליי והלך. אני ורייצל קפצנו אחת על השנייה וצרחנו. 'אומייפאקינגאד אייבי את קולטת?!?!?' רייצל צרחה 'לא!!!!' צרחתי וחיבקתי אותה.

נ"מ קייל:
'נו, דיברתם איתה?' שאלתי את טוני 'אל תדאג היא תגיע'. הנהנתי בשקט שלא יחשבו שאני מתלהב יותר מידי. 'ראית את אלה שרקדו באמצע? וואו, אחי הן היו שוות. במיוחד זו עם השיער השטני' בן אמר. 'כן, כן.. מה שתגיד..' לחשתי. ראיתי שהיא הייתה שווה, ברור שראיתי! מי לא ראה?! וגם השנייה הייתה שווה, אבל אף אחת מהרקדניות שם לא משתווה לה. תהיו בטוחים. 'מחר תהיו ב9:30 בסטודיו. ב10 מגיעים הרקדנים.' טוני הודיע לי ולבן. הנהנתי בשקט, מנסה לא להראות התלהבות, אבל בפנים, הרגשתי שאני מתפוצץ.
************************************
חג שמח! בערב יעלה פרק נוסף לכבוד החג. שתהיה לכם שנה טובה ומוצלחת♡♡♡♡ (ואני רק רומזת, אני אוהבת תגובות)