בזכות הריקוד

פרק 6

נ"מ אייבי:
ההליכה בחזרה מהסטודיו אל האולם עברה בדממה.
הרגשתי כל כך לא נעים עם עצמי, שככה ייבשתי אותו. באמת שלא התכוונתי. אני נשבעת מכל הלב. והרגשתי כל כך רע, כי גם לריי הבטחתי שאם הוא יעשה צעד, אני לא אפסול אותו מראש. אבל הפלאשבקים מאותו לילה, מאותה תקופה מזעזעת, לא הרפו ממני, ממחשבותיי, תחושותיי, וראשי. וכנראה שגם מהלב. או מהראש שלא הפסיק להזהיר.
הרגשתי באמת רע עם עצמי, במיוחד שעכשיו הבנתי שאולי הוא כן מרגיש משהו כלפיי.

הלכתי לכיוון הבנות, כשהן קפצו עליי כשהן הודיעו לי ששתיהן נבחנו לתפקידים ראשיים בעצמן. שמחתי בשבילהן, וניסיתי להסתיר כמה שאני יכולה את מה שקרה קודם עם קייל בסטודיו, אבל רייצל זו רייצל, לא כך?
"טוב אייב, תורך. שפכי. הכללל" רייצל חייכה חיוך שובב, וטיי הרימה גבה, בהבעה זוממת כזאת. "לא קרה כלום.." אמרתי והורדתי את מבטי. "נו באמת אייב. כאילו לא ראינו איך הסתכלתם אחד על השני." רייצל אמרה הפעם בהבעה רצינית. "הוא.. הוא אמ. הוא ניסה לנשק. אותי." אמרתי. "אומייגאד אייב!! זה מעולה!!" שתיהן קפצו עליי וחיבקו אותי. "אל תתלהבו, לא קרה כלום.." הורדתי להן את החיוך בבת אחת. "אייבי, את לא נתת לו, נכון?" רייצל שאלה. "לא ריי! ואני מרגישה מספיק רע עם עצמי שייבשתי אותו גם ככה!" אמרתי, קמתי והלכתי, לעברו, כי הרגשתי שאני באמת רוצה להתנצל. "אייב, חכ-" טיי קראה לי, אבל רייצל עצרה אותה, מסמנת לה פשוט לעזוב את זה.

הלכתי לעברו, ראיתי שהוא מסתכל עליי, אבל הוא פשוט הזיז את המבט. הוא מתעלם ממני? "אפשר לדבר? לבד?" שאלתי אותו, קוטעת את בן ואד מהצחוק שלהם. מה כבר יכול להיות כל כך מצחיק כשהוא מבואס ככה? "שמע קייל, אני באמת מצטערת, לא התכוונתי ש-" "זה בסדר. לא הייתי צריך לחשוב שאת אחת כזאת שתתני לכל אחד שרק פגשת. חברים?" הוא חייך אליי את החיוך המושלם שלו. "חברים." עניתי והתחבקנו.
אבל למה כשהוא אמר את זה, הרגשתי כאילו זה לא אמור לקרות..?

נ"מ קייל:
כשאמרתי לה שנהיה רק 'חברים', הרגשתי דפוק. הרגשתי האידיוט הכי גדול שפגשתי.
אבל אני לא רוצה להעליב אותה, לפגוע בה.
אבל זה היא ביקשה, מה כבר יכולתי לעשות?

"כולם להגיע לבמה!" הקול של טוני נשמע ברמקול. "התפקידים הראשיים יבחנו עכשיו בדואטים. הראשונים, בן דייזמונד, ורייצל דיוויס." בן נתן לנו חיוך כזה של תראו ותלמדו, ושניהם עלו לבמה. היא סחררה לו לגמרי את הראש, אה? אבל מי אני שאני אדבר? אני מרחף כבר יומיים. אחרי בן עלו אד וטיילן שלו, וכל הריקוד הוא לא הפסיק להסתכל לה על התחת, איזה ילד חרמן.
ואז, הגיע תורנו, אני ואייבי.

נ"מ אייבי:
"קייל קינג ואייבי קמנסון." קראו את שמנו ברמקול, ונתתי לבנות סימן של תחזיקו לי אצבעות. עליתי לבמה, כשהוא עולה מהצד השני, בדיוק ממולי.

"תתחילו לדקלם קודם את הטקסטים, ואז תרקדו." לידיה דיברה ברמקול, ופתאום האולם שתק לגמרי. הסתכלתי לו בעיניים, והתחלתי. הכל זרם לי בלי שום בעיה, כאילו להסתכל לו בתוך העיניים עזר לי להמשיך ולהתקדם, לא לעצור.

הוא התחיל להגיד את הקטע שלו, מתקרב אליי עוד קצת ועוד קצת, אין פלא שהוא שחקן. הוא נצמד אליי, מחזיק במותניי. הרגשתי את הנשימה שלו על פניי.
"...And never let go of that promise."
הייתה שתיקה, ואז הבטחתי לו, שאני אף פעם לא אפר את הבטחתי.

המוזיקה התחילה, וזו לא הייתה המוזיקה שאיתה התכוננו. כאילו בשביל להוסיף לאווירה מהסרט, התחיל להתנגן השיר
'My Heart Will Go On'.
הוא סובב אותי, ונצמדתי אליו, והתרחקנו לשנייה ואז התקרבנו שוב. לא הצלחתי לקרוא את פניו, הן היו עמומות וחסרות הבעה. ואז השיר נגמר, והכל חזר להיות רגיל.
כולם מחאו כפיים, אפילו לידיה, שתמיד נראית רצינית כזאת. ירדנו מהבמה, והתיישבתי ליד קייצל וטיי. שיחקתי עם אצבעותיי, ושתיהן ישבו בשקט לא מנסות לשאול.

"התוצאות יהיו תלויות על הלוח, בהצלחה וברוכים הבאים למי שהתקבל, ובהצלחה בהמשך מי שלא." הסתכלנו במבט חטוף אחת בשנייה, ורצנו את ריצת חיינו ללוח.
"אנחנו בפנים אייב!!! אנחנו בפנים!!! אתן מאמינות?!? טיי, שתינו קיבלנו את התפקידים שרצינו!! אייב, רת בתפקיד הראשי!!! את קת'רין!!" רייצל שהגיעה ראשונה צרחה. לא הייתה מאושרת ממני באותו רגע "אומייגאדדדד!!!!" צרחנו שלושתינו, והתחבקנו בחיבוק אחד גדול וקולני.
"כל אלה שעברו, נא לגשת לבמה!" טוני דיבר הפעם. קצת גיוון לא יזיק לא כך?
"ברוכים הבאים למשפחת step up! היום אתם תקבלו טקסטים, וממחר, יתחילו האימונים בסטודיו standance.(הערת כותבת-אין באמת סטודיו כזה), הצילומים יתרחשו בלוס אנג'לס, והם יתחילו רק בעוד כשבועיים. העבודה תהיה קשה, והלחץ הוא בהתאם לזמן המועט שנשאר לנו. אנחנו מאחלים לכם המון בהצלחה!" כולם מחאו כפיים, והיה רעש בכל רחבי האולם. ניגשנו לקחת טקסטים, כשבן הגיש לריי את שלה ואד נתן לטיי את שלה. כל אחד מהם הלך לצד והם דיברו ביניהם. לקחתי את שלי, והלכתי לאסוף את הדברים שלי, מחכה לשני זוגות היונים האלה שיסיימו את השיחות שלהם.

הוצאתי את הטלפון שלי, וראיתי הודעה חדשה ממספר לא מזוהה. 'היי זה קייל, עכשיו נבלה הרבה ביחד כנראה (;Xx.' חייכתי לעצמי. 'איך השגת אותו?Xx.' הסתכלתי אליו וחייכתי, הוא חייך חזרה והקליד מהר. 'ריי תגיד לך(: (:Xx.'
ערמומית שכמותה.
************************************
נ"מ קייל:
כשרקדנו, הרגשתי כאילו אנחנו באמת בתוך הסרט, ורק התפללתי שהיא תהיה רוז שלי, ושהיא תיתן לי להיות ג'ק שלה.
ממתי אני מדבר ככה?
ממתי אני קיטשי כזה?
מה הילדה הזאת עושה לי?
כשהמוזיקה הסתיימה, והריקוד גם, חזרתי לאט לאט לקרקע. לאט לאט ואז בבת אחת.
החיוך שיש לה שהיא רוקדת, זה משהו מיוחד. והצחוק שלה. ודי אני נשמע כמו איזו כוסית.
אלוהים, מה הילדה הזאת גורמת לי?!?!

ראיתי את החיוך שהיה לה על הפנים שהיא התקבלה. וכל כך שמחתי בשבילה, ובשבילי גם. אני חייב להשיג אותה, לא מעניין אותי מה. אנחנו עומדים להיות עכשיו ביחד עכשיו כל שנייה מהיום, והלילה, וזו ההזדמנות שלי לכבוש אותה. אני לא יודע אם זה בגלל שהיא אמרה לי לא, או שזה בגלל שאני אפילו לא מסוגל להפסיק להסתכל עלייה.
אבל היא תהיה שלי.
************************************
אני יודעת שהפרק יצא ממש משעמם, אבל זה בגלל שהיה לי יום ממש גרוע היום שבא לי לבכות..): ):
אני מבטיחה שאני אפצה אתכם בפרקים הבאים!! תעודדו אותי בתגובות שלכן חחחח. אוהבת המונים❤❤❤