בזכות הריקוד

עונה 2 פרק 5

נ"מ אייבי:

הטיסה שלי עברה בשקט, אבל בפנים?
בפנים רציתי לצרוח.

לא הבנתי איך אני אמורה להשלים את הצילומים אם שחקן אחר או אין לי מושג מה,
או אפילו איך לשרוד בעיר הזאת, במלון.
הכל היה מוצף בזיכרונות ממנו...

נכנסתי למלון במהירות, מנסה להתחמק מכולם והלכתי לחדר. כן.
אותו החדר.

אותו החדר שבו צפינו ביומני הערפד, התפצצנו מצחוק מדברים שטותיים ורנדומלים, טחנו חטיפים ועשינו מלחמת אוכל. באותה מיטה שהוא חיבק אותי אליו, ונגע לי 'בטעות' בחזה כשהוא ישן, ואני צחקקתי בשקט לעצמי שהוא חרמן אפילו מתוך שינה.

כשנכנסתי לתוך החדר, הסתכלתי סביב, שום דבר לא השתנה. הכל בדיוק אותו דבר מאז שעזבתי. הבלגן נשאר, הסדינים לא הוחלפו.

הלכתי בשקט למיטה שלי, מעבירה על השמיכה הפרועה את ידי בשקט.

הרמתי את הכרית, והריח שלו היה ספוג בה, מעורבב מעט עם הריח של השמפו שלי.

חיבקתי אותה קרוב אליי, כאילו זה יחזור אותו. יחזיר אותו אליי.

פחדתי לשחרר, כי ידעתי שאם אני אשחרר אז זה כאילו אני באמת נותנת לו ללכת, אבל הזיכרונות ממנו לא הרפו מראשי, והם רק חזרו כל הזמן.
************************************
ביום שלמחרת, קמתי בקושי.
אם מעייפות, מבכי רצוף כל הלילה, ג'ט לג מטורף, או שינה לא רציפה, או שמכולם ביחד. כן. כולם יחד.

התקלחתי במהירות כשהבנות התלבשו בעצמן, ולא רציתי לזוז, לא היו לי כוחות להתמודדויות.

יצאנו לעבר המעלית, ורק רציתי שהיום הזה יגמר כבר.

נ"מ קייל:

נסעתי לסט, ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי. רק רציתי כבר לראות אותה.

הרגשתי שכל הרגעים הסתירו ממני מה שהחלומות החזירו לי.
הם החזירו לי שכל הימים זו הייתה רק היא.

איך כל הימים אני בדרך אלייה, לצחוק שלה לחיוך שלה, לחבק אותה אליי, לשמור אותה רק לעצמי.

בכל רגע שרציתי לרוץ לחפש אותה, משכו אותי למשהו אחר, לשיער, איפור, חזרות, טקסטים, בגדים, כל שנייה משהו.

הדבר היחיד שרציתי זה לראות אותה כבר.

נ"מ אייבי:

הגעתי לסט הצילומים, וניגשתי לאיפור.
תחייכי, אמרתי לעצמי, הם לא ישימו לב.
ואכן, אף אחד לא שם לב.

הלבישו לי שמלה כזאת, וסידרו לי את השיער, וכל כך לא רציתי לרקוד ריקוד רומנטי ואיטי עם אף אחד חוץ ממנו.

הלכתי במהירות לעמדה שבה היו אמורים לצלם. לא הייתי מסוגלת אפילו לסובב את ראשי לעבר השחקן החלופי. לא יכולתי.

"אקשן!" ראלף הבמאי שלנו צעק והתחילה המוזיקה התחילה, וזו לא הייתה המוזיקה שהתאמנו עלייה!

זה היה השיר My Heart Will Go On, של סלין דיון, שיר הנושא של טיטניק, השיר האהוב עליי, השיר שאיתו רקדתי את הדואט באודישנים יחד עם קייל, והסרט שממנו הקראתי את התפקיד שלי באודישן.

עמדתי במקומי, עדיין לא הגיע תורי לרקוד.
הרגשתי יד עוטפת אותי, מנחה את תנועותיי לפי הריקוד, והבנתי שזה היה השחקן שמחליף את קייל.

לא הייתי מסוגלת להרים את הראש, לראות אותו.

הכל הרגיש כאילו קייל הוא זה שרוקד איתי,
כאילו הוא ירד מלמעלה והוא זה שרוקד איתי.

הכל היה בדיוק כמוהו.
הריח המדהים שלו, עם האפטרשייב האהוב עליי שלו, והמגע המושלם הזה.

נשמתי עמוק, מנסה לשחק את קת' הכי טוב שאני יכולה, זוכרת שאני עדיין בתפקיד, ורק נשמתי עמוק כדי לא לבכות.

הגיע הקטע שבו הייתי צריכה להסתובב אליו, הקטע בשיר שאומר "You're here", בדיוק אחרי הקטע שבו יש מוזיקה שקטה שמתעצמת.

הסתובבתי אליו בדיוק בשורה הזאת, לפי הצעדים בדיוק, וקפאתי במקומי.

קייל.
זה היה הוא, שעמד שם מולי.

הרמתי את ידיי לפניו, חוששת לגעת בו, מפחדת שהוא יעלם לי.

הדמעות יצאו כמובן, ולא יכולתי להאמין.
אפילו לא ידעתי איך לבטא את הרגשות שלי עכשיו.

"אני אמיתי" הוא אמר לי כמעט בלי קול.

נגעתי בפניו, וזה באמת היה הוא.

הוא חייך אליי את החיוך המושלם ביותר שראיתי בחיי, עם שתי הגומות האלה, שכל כך אהבתי, והעיניים הנדירות האלה.

חייכתי לא מאמינה כשהוא ניגב באגודלו את הדמעות מפניי.

הוא קירב אותי אליו, וכשהוא רכן לעברי לא חשבתי פעמיים.

הוא אחז במותניי מקרב אותי עוד כשנשענתי על עורפו, והשפתיים שלנו נפגשו.

הוא אחד בפניי, והייתי הכי מאושרת בעולם.

השפתיים שלנו זזו בתיאום מושלם, כאילו הן אף פעם לא צריכות להיפרד, כאילו הן שתי חתיכות פאזל מתאימות.

הבנתי שסוף סוף מצאתי אותו.
חתיכת הפאזל החסרה שלי.
אני שלמה.

חייכתי לתוך הנשיקה, ולא עניין אותי שאנחנו באמצע הצילומים, זה הרגיש לי נכון ומתאים כאן ועכשיו איתו.

ההרגשה הזאת, היא הייתה הכי מדהימה בעולם, ואני לא מגזימה, הרגשתי עפה, מיליון פרפרים היו בתוכי.

הייתי מאוהבת, וסוף סוף סמכתי עליו שהוא לא ישבור אותי, שהוא ידאג לי ויאהב אותי.

התנתקנו מהנשיקה, וחייכנו אחד לשני, כשכולם מחאו לנו כפיים.

הוא חיבק אותי חזק, ובכיתי לתוך החזה שלו.

"חשבתי שהלכת, שאתה מת, שעזבת אותי פה" אמרתי כשהרמתי אליו את עיניי.

"אני בחיים, אבל בחיים לא אעזוב אותך. אני נשבע." הוא אמר.

"אני אוהבת אותך" אמרתי לו והתכוונתי לזה מכל הלב, והעיניים שלו נצצו.
************************************
סוף סוף פרק!

#קייבי_פוראבר❤