בזכות הריקוד

פרק 4

עברתי בין הכיסאות באולם הגדול, מחפשת מקום לשבת. "שלא תחשבי שלא ראיתי את החיוך הזה" רייצל לחשה לי באוזן ואני פערתי את עיניי. התיישבתי ליד נערה עם שיער בלונדיני. "היי. אני טיילן. אבל תקראו לי טיי" הילדה חייכה והציגה את עצמה בפנינו. "אני אייבי" "רייצל" חייכנו שתינו. "אתן כאן כדי להיבחן גם בטח אה?" טיי שאלה בחיוך. "כן" ענינו שתינו יחד. טיי הסתכלה למקום כלשהו, ניסיתי להבין לאן, ואז היא הסמיקה קשות. "אני מכירה את המבט הזה. מי הבחור בר המזל?" רייצל הקפיצה את גבותיה מעלה ומטה. "זה כ"כ שקוף?" טיי הסמיקה עוד יותר. "כן." רייצל הנהנה במהירות. "זה עם שהיער השחור והחולצה הלבנה שמדבר עם הבלונדיני, שמו אד." טיי אמרה והצביעה עליו בראשה. טוב היא לא מעוניינת בקייל, יופי. אבל מה זה אכפת לי. אני כן? "הבלונדיני שלי!" רייצל הכריזה, ואני וטיילן לא הפסקנו לצחוק. "תעשי מה שאני ואייבי עושות. תרקדי הכי סקסי ומגרה שלך ואל תורידי את העיניים שלך ממנו. אני מבטיחה לך שגם הוא לא יוריד את שלו." רייצל הקפיצה את הגבות שלה שוב. "תהיה בטוחה." טיי חייכה חיוך שובב. "מי הבחור שלך אייבי?" טיי שאלה. "אין לי שום בחו-" התחלתי לדבר אך רייצל קטעה אותי. "קייל. כולם ראו את החיוך שלך אייב. ואל תדאגי, הוא עוד יהיה" רייצל חייכה בשובבות. "ברוכים הבאים לאודישנים ל-step up 6!" שמענו את לידיה מתחילה לדבר. לצידה עמדו בן, אד וקייל. מיד התיישרתי והקשבתי למה שהיא התחילה להגיד. "אתם עומדים ללמוד ריקוד קבוצתי,ואז סולו ולהיבחן על שניהם. אלה שייעברו, ייגשו לאודישן לדמויות. לא כולם יתקבלו, כי דרשים רק 30 רקדנים, מתוכם 5 שישחקו. אז בהצלחה לכולם!" לידיה סיימה לדבר, ומיד ניגשנו לאימונים.
************************************
השעתיים האלו היו קשות בטירוף. רקדנו ללא הפסקה מלבד אולי שלוש פעמים לחמש דקות, אך המאמץ היה שווה. נהנינו בטירוף. הסתבר שטיי רקדנית מוכשרת ממש!
"סיימנו!" הכוריאוגרף שעבד איתנו, בראד הודיע. עלינו לבמה, ולכל אחד חולק מספר שהודבק על החולצה. "ההוראות הן כאלה: כשהמוזיקה תפעל, היא לא תפסיק עד שישארו עלייה 60 רקדנים. אם אנחנו נקרא במספר שלכם, אתם תתבקשו לרדת מהבמה ולעזוב. מתחילים." המוזיקה הופעלה, והתחלתי לרקוד את הריקוד שלמדנו קודם. לא הפסקתי, ורקדתי עם כל ליבי ונשמתי. נתתי את כל כולי! שמעתי מספרים מסביבי, עוד ועוד, אבל לא את שלי, של רייצל או את של טיי. לפתע המוזיקה עצרה. לאלה שנשארו, כל הכבוד! אנחנו עומדים לבחון אתכם בריקוד סולו עכשיו, אותו ריקוד שלמדתם. ברגע שנקרא בשמכם אתם תתבקשו לעלות לבמה." לידיה דיברה.
ירדנו שלושתינו מהבמה, הולכות לשתות. "אני לא מאמינה שעברנו! אני כ"כ גאה בנו!" טיי אמרה והתחבקנו שלושתינו. "אנחנו שלושתינו בזה, עד הסוף!" חייכתי "עד הסוף!" טיי ורייצל ענו.
"מספר 152 לבמה!" נשמעה קריאה, וזה היה המספר של טיי. "תחזיקו לי אצבעות!" היא חייכה. "אל תשכחי מה תכננו!" רייצל הזכירה לה, וטיי רק קרצה לה. "מה שמך?" אני חושבת שאד שאל אותה בחיוך. "טיילן מיטשל." טיילן ענתה בחיוך. "בהצלחה!" הוא איחל לה, והיא החלה לרקוד. היא לא הורידה את עינייה ממנו, והיא בהחלט עשתה לו את זה . הוא לחש משהו לקייל, והוא צחק. הוא חייב להיות כזה חתיך? טיי סיימה לרקוד, וחייכה. "יש מצב לקבל את המספר שלך?" אד שאל אותה ברמקול, ומשאר האנשים באולם נשמעו קולות אווו לצד מחיאות כפיים. היא עשתה לו סימן של נדבר כבר וירדה מהבמה, רצה אלינו. "מלכההה!!" צעקנו לה אני ורייצל. "153!" תורה של רייצל הגיע, והיא הייתה מעולה בפני עצמה. ראיתי איך בן מסתכל עלייה. ידעתי שהוא עומד להיות מסכן. רייצל ירדה מהבמה אחרי מספר תגובות מצדו של בן. "154!" "זו את אייבי לכי!" טיי ורייצל קראו לי. עליתי לבמה בטוחה בעצמי. "מה שמך?" אד שאל אותי. "אייבי. אייבי קמנסון." "בהצלחה!" המוזיקה התחילה, ופתחתי את עיניי בבת אחת. רקדתי עם כל ליבי, ולא הורדתי את עיניי מעיניו של קייל, והוא לא הזיז את שלו. הרגשתי איך מבטו שורף אותי. רקדצי הכי סקסי שאני יודעת, והבלטתי בדיוק את מה שצריל, אבל במידה הנכונה כמובן. המוזיקה נעצרה, והתנשמתי בחיוך. מחיאות כפיים נשמעו וירדתי מהבמה נרגשת.
************************************
נ"מ קייל:
לא הצלחתי להוריד את עיניי ממנה, היא הייתה כ"כ מוכשרת בלי להתאמץ אפילו. כשהחליטו שהיא נשארת לשלב הבא, לא היה מאושר ממני. הסולואים התחילו, ועלתה איזו בלונדינית אחת. היא התחילה לרקוד ואד לחש לי באוזן, "אני חושב שעומד לי", ולא יכולתי לשלוט בעצמי חוץ מלצחוק. הבאה הייתה זו שבן ראה במופע. בן פשוט ישב שם בפה פעור. מזל שזה היה שולחן משלנו ושלא ישבנו ליד טוני ולידיה. "עומד לי" לחש לי ואני רק גילגלתי עיניים. מה נסגר עם שני אלה?
ואז היא עלתה. אייבי, זה השם שלה. שם יפה לבחורה עוד יותר יפה. במילה אחת, וואו. לא יכולתי להוריד ממנה את המבט, וזה היה נראה כאילו היא עושה את זה בכוונה. היא הייתה חייבת לעבור לשלב הבא, ולא עניין אותי מה.
************************************
אז זה הפרק! מי רוצה הקדשה לפרק הבא? תענו בפרטי❤