בזכות הריקוד

פרק 8

הפרק מוקדש לHarryLove2002 !!
Have fun!!

נ"מ קייל:
"נא להדק חגורות המטוס מתכונן לנחיתה" שמעתי את קולו של הטייס במערכת הכריזה של המטוס.
המשכתי לשבת בשקט כשעיניי עצומות, עד שהמטוס נחת ואפילו לא שמתי לב.

ראיתי איך בן מעיר את רייצל, מלטף אותה, ושאד אפילו נישק את טיילן! מה פספסתי?
כולם כבר ירדו מהמטוס כשאייבי עדיין ישנה.
מה אני אמור לעשות? "תעיר אותה." טום אמר לי. "איך?" שאלתי, ובכנות, באמת לא ידעתי מה אני אמור לעשות. "תלחש לה באוזן" טום אמר ודחף אותי לכיוונה.
"אייבי!!!" טום צרח מאחורי גבי וברח, והיא קפצה. "אלוהים אדירים, קייל?!?! מה לעזאזל אתה חושבת שאתה עושה?!?!?" היא הסתכלה ונתנה לי את הסטירה של החיים, וירדה מהמטוס.
נשבר לי.

ירדתי מהמטוס בעצבים, כולי אדום והלחי שלי עוד יותר והלכתי ישירות לשירותים, רואה את טיילן ואד מתמזמזים להם שם.

נכנסתי לשירותים, בועט בקיר "פאק!!" צעקתי שם, עצבני בטירוף, והשענתי את ידיי על השיש בכיור. שמעתי קול של הורדת מים, והסתובבתי, רואה את טום.

"אתה חתיכת מזדיין!" צעקתי אליו מתיח בו את כל עצביי. "תרגע, בסך הכל בדיחה." הוא גיחך על חשבוני, "לא, לא, זו לא! אתה לא מכיר את אייבי, והנה תראה, זו ההוכחה שאני מכיר, או יותר נכון הפרצוף שלי!" צעקתי עליו והצבעתי על הפרצוף שלי עצבני ממש. "אתה לא מכיר אותה," הוא המשיך, "אפשר לחשוב שאתה כן" עניתי
"יותר ממך זה בטוח" הוא דיבר עכשיו ברצינות והניח את ידו על הכיור.
הרמתי גבה לא מבין במה מדובר.
"זה לא יותר מהצגה קייל" הוא אמר בטון רציני "למה אתה מתכוון?" שאלתי, ובאמת לא הבנתי למה הוא מתכוון,
"היא התעוררה בזמן שישנת, קייל."
"מה פתאום! היא הייתה מרחיקה אותי ממנה." "אתה באמת לא מכיר אותה אה?" הוא אמר. "היא לא התרחקה, היא רק התקרבה יותר, והיא ליטפה אותך." הוא אמר.
"מ-מה? זה לא יכול להיות.." ביטלתי את דבריו.
"כן, זה כן, זה קרה. היא פשוט משחקת." הוא אמר ויצא מהשירותים.

למה היא ככה? למה היא הרחיקה אותי ממנה בכל יום מהשבועיים האלה, אם עכשיו היא רוצה אותי קרוב?
למה כשאני ער היא אפילו לא מוכנה לעמוד לידי, אבל כשאני ישן היא מלטפת אותי ומחייכת אליי ומצמידה אותי אלייה?
למה כל הזמן היא כל כך קרה ועכשיו היא פתאום רכה? מה הסיפור שלה?

יצאתי מהשירותים, הולך לכיוון של בן ואד, איפה שגם רייצל וטיילן ומי אם לא אייבי?
"אממ קייל, אפשר לדבר?" היא שאלה אותי
הנהנתי בקצרה. "אני לא אוהבת למשוך את הקץ, אז סליחה. אני פשוט נורא נבהלתי וזה יצא לי פשוט ו-" "זה בסדר, זה היה טום שצעק, אני מצטער אם ממש נבהלת בגללו.."
היא הנהנה.
"שנחזור?"

נ"מ אייבי:
כל כך נבהלתי מהצעקה הזאת, שהאינסטינקט המיידי שלי היה לתת לו סטירה. ואז כשהסתבר שזה בגלל לא היה הוא, רציתי לקבור את עצמי.

כשראיתי אותו כל כך קרוב אליי, נזכרתי ביום שהוא רצה לנשק אותי.
כל גופי רצה בזה, זה בער בי, בדמי, אבל הראש, הראש לא מפסיק להזהיר, להזכיר, איך זה נגמר.
זה נגמר שחיי כמעט נגמרו,
זה הזכיר לי איך בריאן הלך, עזב אותי לבד עם כל כך הרבה התמודדויות..

חזרתי אל טיי ורייצל, ולידיה התחילה לדבר.
"אנחנו נגיע למלון, ויש לכם את הלילה לעשות כרצונכם, עדיף שתנוחו, כי מחר בשמונה אתם מתייצבים בסטודיו שניתן לכם את כתובתו. האוטובוסים למלון יהיה בחוץ."
לידיה סיימה את דבריה, וכולנו עלינו על האוטובוסים למלון.
************************************
הגענו למלון, לוקחות את המפתח לחדר שלנו, שאם בכלל אפשר לקרוא לו חדר, הוא היה נראה כמו דירה!!
קפצנו על המיטה, כמו ילדות קטנות, ונפלנו מתפוצצות מצחוק. "אני גמורה.." רייצל הודיעה, והסתכלנו אחת על השנייה, ודפקתי ריצה מטורפת לאמבטיה. "אייב! זה לא הוגן!!" שתיהן התלוננו. צחקקתי לעצמי.
אחרי מקלחת זריזה, יצאתי לובשת את הפיג'מה שלי, ונכנסת למיטה. מחר עומד להיות לי יום ארוך ומתיש.
מכל הבחינות.
רייצל וטיילן נכנסו כבר גם למיטות שלהן, ודיברנו.
"אני כל כך מתרגשת בנות, זה החלום שלי מאז שהייתי ילדה, זה כאילו שום דבר לא יכול להיות מושלם יותר!" טיי חייכה והזיזה את הפוני שלה מפנייה. "את בכלל אייבי; את עומדת לשחק בתפקיד ראשי בסרט, אנחנו פאקינג נמצאות בפאקינג אל איי, יחד עם כל החברים הכי טובים שלנו, במלון מפואר, שוואלה מי יודע כמה זמן אנחנו נהיה פה? החיים שלנו מושלמים" טיילן צחקה, וכך גם אני ורייצל.
אבל החיים שלי רחוקים מלהיות מושלמים, כל כך רחוקים, שנראה שהם אף פעם לא יהיו.
************************************
קמתי בבוקר, מצחצחת שיניים בזריזות ונעמדת מול המראה.
זה היום. עכשיו זה מתחיל. זה כבר התחיל!!
"בנות!!!! קומוווו!! יום ראשון לחזרות!!" צעקתי וקפצתי על מיטותיהן. הן קמו במהירות, מצחצחות שיניים בעצמן, ושלושתנו נעמדנו מול המראה.
"אני עומדת להוציא לו את העיניים היפות שלו" טיילן חייכה ברשעות חמודה "הם לא ידעו מאיפה זה בא להם!" רייצל אמרה והצביעה על המראה. "בן ואד המסכנים, האם אני צריכה להודיע להם על כך מראש?" חייכתי "ממש לא! אבל אני חושבת שאנחנו צריכות להודיע לקייל בייב!" טיי המשיכה לצחוק "תצחקי עד מחר, אבל אין בינינו כלום!" אמרתי ועשיתי תנועת ביטול בידי.
אין בינינו כלום.
וככה זה עומד להישאר.
כל עוד זה תלוי בי, אני אתרחק מגברים כמו מאש.
אנחנו ידידים. זהו. אנחנו רק ידידים.
זה הכל. נכון..?
************************************
אז זה הפרק, מקווה שאהבתן, אם יש לכן כל שאלה שגם לא קשורה לסיפור, אני אשמח לענות! אגב, בתמונה שמתלווה לפרק, רואים סרטון או רק תמונה?
שבת שלום אהובות❤❤❤