נ"מ אייבי:
הגענו לסטודיו, לאיפה שהיינו אמורים לצלם ולהתאמן. כשירדנו מההסעה, נשארתי עם עיניים פעורות. הגודל היה עצום!
נכנסנו פנימה, ואחזתי ביד של רייצל מפחדת ללכת לאיבוד בטעות.נכנסנו לאולם, ולידיה התחילה לדבר. "אז מה דעתכם על הסטודיו?" כולם מחאו כפיים. "סליחה על האיחור!" איזו בחורה אחת, בלונדינית (מחומצנת שעוד מעט נושר לה השיער) נכנסה.
היא לבשה טייץ דפוק אותי כזה, והיו לה עיניים ירוקות, רעות כאלה.
ראו שהיא לא חידשה את הצבע בשיער שלה כבר הרבה זמן.
היא נראתה לי כל כך מוכרת, אלוהים כמה שזה הפחיד אותי.
היא נעמדה ליד לידיה, מסתכלת על כולם בפרצוף מתנשא.
"תכירו כולם, זוהי נדין בלנדסון." נדין הזאת חייכה חיוך לבן בוהק ושחצני.
"את רוצה להציג את עצמך?" לידיה שאלה
"אני אשמח. אז אני נדין, הייתי אמורה לשחק את התפקיד הראשי, משום מה הוא נתפס על ידי איזו לא יוצלחית אחת," היא הסתכלה על הציפורניים שלה, והמשיכה ללעוס את המסטיק. הייתי בשוק. היא רצינית? אני עומדת פה מולה!
"היה נחמד להכיר. ניגש לעבודה." לידיה אמרה בזריזות ושלחה את נדין לעמוד לידינו.
ראיתי איך היא הסתכלה על קייל, ולהגיד שזה לא הרגיז אותי? אני לא יכולה, כי גם ראיתי איך הוא הסתכל עלייה.
"אז חברים! היום עומד להיות יום החזרות הראשון. כנראה מחר רק נתחיל לצלם. בהצלחה לכולם!" לידיה אמרה וכולם מחאו כפיים."ראיתן את נדין הזאת? בא לי לתלוש לה את השיער המחומצן שלה מהראש!" רייצל אמרה. "עזבי אותך רייצל את מי היא מעניינת? אני מתכוונת להתמקד במטרה שלי, ושום דבר לא יסית אותי ממנה." אמרתי בנחישות.
טיי הנהנה בראשה. "אפילו לא זה?" היא אמרה והצביעה בראשה על קייל שעמד שם, נדין צמודה אליו קצת יותר מידי, כשהוא מחזיק אותה מהמותן.
הסתכלתי עליהם בשתיקה לשנייה.
היא התקרבה אליו, עוד ועוד, עד שהוא נישק אותה. רציתי להקיא. לפי כל השמועות שרצו, היא הייתה בת 26, ושהיה ביניהם קטע פעם. היא הייתה שחקנית מצליחה, שקצת הדרדרה לה הקריירה בעת האחרונה. היא הייתה שווה, למרות שקשה לי להודות בזה.
הרמתי את המבט לרייצל וטיילן מסתכלת עליהן ברצינות, והיה נראה שלא היה להן מה להגיד. "שום דבר לא עומד להסיח את דעתי. גם לא זה."הלכתי משם לחדר ההלבשה, כי היום היו החזרות הגנרליות לפני המופע.
התמונה שלהם מתנשקים לא מצאה מוצא מראשי, והיא העלתה בי גועל כל פעם מחדש. למה זה כל כך מפריע לי?"היי." שמעתי קול גברי מאחורי. הרמתי את הראש, וראיתי את מי עם לא קייל? "היי" עניתי בחזרה. דווקא עכשיו הוא חייב להופיע?
"את מתרגשת מהיום?" הוא שאל. מה זה תחקיר מודיעיני? לך תתעסק עם החברה החדשה שלך!
"כן, קייל. משהו חשוב? אני עסוקה כרגע." אמרתי ושילבתי את ידיי על החזה שלי.לא היה לי ראש להתמודדות איתו עכשיו.
"אוקיי" הוא אמר. נשמתי עמוק וחזרתי לעבוד עם אחד הכוראוגרפים שלנו, איתן. פגשתי את איתן באודישנים, וממש התחברנו הוא לא עבר, אבל הוא התקבל לכוריאוגרפיה.
איתן הסתכל עליי פעור עיניים. "מה?" שאלתי. "יש ביניכם משהו?" הוא שאל.
"מי? אני וקייל? פחחחח" גיכחתי. "זה לא נראה ככה" הוא אמר. "סתום." עניתי לו מהר.
"זה בגלל הנדין הזאת?" הוא שאל. תקעתי בו מבט מוות, והוא שתק.
YOU ARE READING
בזכות הריקוד
Teen Fictionריקוד. לרקוד. להרגיש את האנדרנלין שזורם לך בכל הגוף ואת מרגישה שאת עפה עם המוזיקה, משתחררת מהכל ומרחפת ביקום משלך, בגן העדן הקטן והרגעי שלך. הריקוד הציל את חיי, הציל אותי מליפול לבור עמוק, שחור וחסר תחתית. הוא הציל אותי, פשוטו כמשמעו. החיים ממש לא ח...