בזכות הריקוד

עונה 3 פרק 14

הנסיעה חזרה עברה בשקט כמעט מוחלט ששרר במכונית חוץ מהרדיו שזמזמם בקט שירים ישנים.

במכונית לא היה כמעט ציוץ אבל בתוך תוכי הכל געש.

הכל הציף אותי כמו תמיד.

לא משנה כמה זמן עבר כנראה שהזמן לא החלים הכל.

לאט לאט הבנתי שהזמן יכול להבריא כמעט הכל, אבל רק כמעט.

הסתכלתי מהמראה על אנגל שסקרה את הנוף, נראית כל כך כמוהו,
ועכשיו הוא כבר יודע הכל.

הגענו הביתה כשכבר היה חושך בחוץ,
אבל האורות של לונדון האירו וחיממו את כל האווירה.

הוצאתי את אנגל מהכיסא שלה במושב האחורי מרימה אותה על ידי והולכת בשביל הגישה לבית.

"מי זה האיש הזה אמא?" אנגל שאלה והסתובבתי במהירות.

שמטתי את המפתחות מידי כשראיתי את קייל מתקדם לעברנו בריצה,
חוצה את הכביש במהירות.

פתחתי מהר את דלת הבית,
מתכופפת לאנגל.

"תלכי לשחק אנג, אני מיד נכנסת" אנגל הנהנה במהירות ובשמחה על החופש שניתן לה, ורצה בזריזות לתוך הבית,
עולה לקומה השנייה לחדר שלה.

קייל הגיע אליי ונעמד מולי בדיוק כשסגרתי את הדלת.

הנחתי את ידיי על מותניי מכווצת את גבותיי בכעס, מה נראה לו שהוא עושה כאן,
ואיך הוא יודע איפה אני גרה?!

"מה אתה עושה כאן?" סיננתי בכעס מבין שיניי וניסיתי לשמור על איפוק וקור רוח ככול האפשר,
מה שהיא די בלתי אפשרי בעליל.

הוא נעמד מולי מתנשף מעט,
מכווץ את עיניי וסורק את דמותי.

"אנחנו צריכים לדבר" הוא אמר,
עיניו ממשיכות לסרוק אותי מלמטה עד למעלה ולהפך.

"אין לי על מה לדבר איתך" אמרתי מפנה לו את גבי ומסתובבת לכיוון הבית.

"אבל לי יש, ולא מעט" הוא אמר תופס אותי ממרפקי,
והסתובבתי אליו מתוך אינסטינקט,
נצמדת אליו,
והוא ניצל את ההזדמנות ואחז בי ממותניי.

"תעזוב אותי קייל!" צעקתי חובטת בחזה המוצק שלו בכל הכוח,
אבל לא ממש משפיעה עליו.

הוא שיחרר את האחיזה במותניי,
והלכתי בזריזות הביתה פותחת את הדלת ונכנסת, טורקת את הדלת אבל לא מספיקה כי הוא שם את הרגל.

"צא לי מהבית קייל!" צעקתי אליו מנסה לסגור את בכוח את הדלת שחרקה מהמאמץ.

"אני לא אכנס! רק תקשיבי, תצאי לפה."
הוא אמר.

"לא!" עניתי נשענת על הדלת בכל הכוח.

"אני רוצה להיות מעורב בחיים שלה,
וגם בשלך!" הוא אמר וצחקתי צחוק מריר.