נ"מ אייבי:
עבר כמעט שבוע.
לא הסכמתי לצאת במשך שבוע.
בהפקה אמרתי שאני חולה, וביקשתי מהבנות שיגבו אותי.
לא יכולתי. בכל פעם שניסיתי לעשות צעד מעבר למיטה, הרגשתי סחרחורת נוראית ובחילה.הייתי פשוט בדיכאון, וכאב לי כל הגוף, ולא הייתי מוכנה שמישהו ישאל אותי מהן החבורות בפניי.
פגישה אחת איתו, שיכלה להסתיים כל כך אחרת.
אם קייל לא היה מגיע, אני.. אני אפילו לא יודעת אם הייתי פה כדי לספר את זה.הלילה הזה, הוא החזיר אליי הכל.
החזיר אותי לגיל 15, שלא ידעתי מה אני רוצה מעצמי, שהייתי עיוורת כל כך, סתומה כל כך.
מאוהבת כל כך...היום אני מבינה שהדבר הכי טוב שאישה יכולה לעשות, הוא אף פעם לא לבטוח בגבר.
גבר זה כמו אגוז. אגו עם ז'.הימים האלה הרגישו כמו שנים.
הייתי כבר חולה מרוב בכי, עייפה מלנסות, נכון שחייכתי כשהיה צריך,
אבל בפנים מתתי. לאט ובשקט. בלי שאף אחד שם לב.הקור שבליבי, התפשט לכל גופי והחוצה. הקפיא לי את החדר, קפאתי מהקרח בנשמה שלי.
'תמיד תקועה בעבר..' הראש שלי אמר לי..
וכל פעם, ניסיתי הייתי אומרת 'למי אכפת??'
כמה מהמיטה אל הדלת אבל אז, הקול שבראשי היה אומר, 'טיפשה, לך אכפת..' והייתי קוברת את עצמי בעוד עצב.עצב על כל הדברים שהלוואי שהיו רואים גם בלי שהייתי צריכה לומר..
הדיכאון שלי רק החמיר מיום ליום, אבל בזכות החיוך, החיוך שפותר הכל!
רק תראו עד כמה מושלם אני מצליחה לזייף את זה! והנה! פוף! כולם מאמינים!
'היא מחייכת,' הם אומרים, 'אז היא בסדר, נכון..?' לא, לא נכון.לא צריך מים כדי לטבוע.
קייל.
קייל ניסה לעודד אותי, להיכנס.
אבל לא.
לפעמים, עדיף להיות לבד.
אני לא רוצה עוד נזק בחיי.הוא אמר לי "את גורמת לעצמך סבל אייבי, רק תתני לי, אני מבטיח אני לעולם לא אפגע בך אני אשמור עלייך" וגם את זה הוא אמר מבעד לדלת החדר כי לא נתתי לו להיכנס.
רחוק מהלב, רחוק מלהיפגע.
שמעתי ככל כך הרבה קולות סביבי.
הלב שלי, שאמר, 'תנסי, הכל יהיה בסדר. הנה, הוא באמת מתכוון למה שהוא אומר!' והמוח, הראש שלי שלא הפסיק 'לא!! אל תתפתי, הוא משקר, את תפגעי בסוף, תזכרי במה שקרה בפעם החרונה, תזכרי בבריאן..'להיזכר? פחח אל תצחיק אותי..
אני לא מסוגלת לשכוח..והחלום, אותו חלום של אותה דמות רחוקה שנעלמת, נעלמת ברעש גדול אחד.
מה לעזאזל לא בסדר איתי?!?
נמאס לי מהפאקינג חיים האלה...
************************************
פרק קצר, אני יודעת..
אני אנסה להעלות עוד פרק היום אבל אני לא מבטיחה כי יש לי עבודות לחופש שעוד לא התחלתי (#אני_בושה)קיצר חפרתי, המון אהבה❤
YOU ARE READING
בזכות הריקוד
Fiksi Remajaריקוד. לרקוד. להרגיש את האנדרנלין שזורם לך בכל הגוף ואת מרגישה שאת עפה עם המוזיקה, משתחררת מהכל ומרחפת ביקום משלך, בגן העדן הקטן והרגעי שלך. הריקוד הציל את חיי, הציל אותי מליפול לבור עמוק, שחור וחסר תחתית. הוא הציל אותי, פשוטו כמשמעו. החיים ממש לא ח...