בזכות הריקוד

פרק 18

אזהרה: הפרק מכיל פגיעה עצמית, ותכנים שאולי יהיו קשים לקריאה אצל חלקכן. מי שקשה לה שלא תקרא, אני לא רוצה שיהיה לכן קשה או משהו. הפגיעה העצמית מודגשת, אפשר לדלג, זה לא פרט הכרחי.
***********************************
נ"מ אייבי:
המשכתי לרוץ, הנעליים הקשו עליי אז הורדתי אותן והמשכתי.

התחושה הזאת שאין אוויר בחזה, שמתקשים לנשום, אבל לא מצליחים? זה בדיוק מה שהרגשתי.

המשכתי לרוץ, עד שהגעתי לאזור שאורות הפנסים מהרחובות ההומים לא הגיעו אליו.

התיישבתי קרוב לקו המים, חיבקתי את רגליי לחזי, והדמעות המשיכו להתגלגל.

מה קורה לי? למה?
ואז הודתי בזה.

אני אוהבת את קייל.

אני לא רוצה אבל, אני לא רוצה ליפול, אני לא..

הוצאתי את האולר שלי, פתחתי אותו, ונשכתי את שפתיי.
שקלתי את האפשרות לתקוע אותו בליבי ולחסוך לעצמי את כל הסבל מהעולם.
אבל וויתרתי עלייה מהר מידי..

בלי לחשוב יותר מידי, העברתי אותו על פרק כף ידי, וראיתי את הדם מתחיל לצאת.
הפרתי את הבטחתי לרייצל, אני חברה נוראית...

"אייבי!" שמעתי קריאה והסתובבתי.
"קייל?מה אתה עושה פה?" שאלתי כמעט ללא קול, מנגבת את עיניי.
הוא התקרב אליי, והתיישב לצידי על החול.

"איך ידעת שאני פה?" שאלתי צופה בגלים השקטים והרגועים, והרוח נשבה על פניי, פיזרה את שיערי.
"כי גם אני תמיד בא לפה, להירגע. המקום הזה רחוק מכל הרעש, מכל העצבים" הוא גיכח, וגיחכתי גם אני.

"אני באמת מצטער, על הכל, על כמה שאני אידיוט ו-" "זה בסדר" אמרתי, והסתובבתי להביט בו, בעיניים הכחולות העמוקות האלה היפות כל כך...

"מה זה? אולר?" הוא שאל. "כן.. הוא היה פה.." שיקרתי, לא התכוונתי להגיד לו שאני כרגע שקלתי להתאבד.

"אל תרחיקי אותי.. בבקשה.." הוא סובב את פניי אליו בעזרת אצבעו, ודרש שאני אביט בו.
"אני רואה אותך צוחקת עם איתן, וזה כל כך קשה, כי את לא נותנת לי להתקר-"
"אני לא יכולה.." אמרתי ומשכתי באפי, מנסה להחזיק את הדמעות שעמדו לפרוץ שוב.
יופי אייבי, חזרנו לתקופת הבכיינות?

"למה? למה את יכולה לשבת ולצחוק איתו, ואיתי לא? את נראית כל כך מאוהבת, וזה כל כך כואב לי שזה לא בי" הוא אמר.

"אני לא אוהבת אותו. אני לא מרגישה אליו כלום." אמרתי. איך הוא הגיע לזה?

"אז למה? למה איתו את יכולה לבלות שעות, אבל את אפילו לא יורקת לכיווני?" הוא אמר בעצב. "כי אני לא מרגישה אליו את מה שאני מרגישה אלייך.." אמרתי והסתכלתי עליו.
"אז תני לי..." הוא התחנן ואחז בפני ברכות.