אד הוריד אותי בבית.
התנדנדתי לעבר הדלת,
פותח אותה ברישול.
הריח של האלכוהול אפף אותי,
ראיתי את הבקבוקים הריקים בכל פינה בסלון.
פתחתי את אחד הארונות,
מוציא בקבוק, מתחיל לשתות.
זה כמו מים עבורי.
סיימתי חצי בקבוק,
מוציא גוינט נוסף, מדליק אותו.
הוצאתי עוד אחד,
ועוד אחד,
ואחד נוסף,
וסיימתי את הבקבוק.
עליתי במדרגות, נאחז במעקה לא ליפול, נשען על הקיר מפיל ושובר את כל מה שבדרכי.
נפלתי על המיטה,
מוציא ממתחת לכרית תמונה שלי ושל אייבי, שנינו ביחד כשאני עושה לה שק קמח והיא מחייכת בביישנות וככה גם אני.
הכנסתי את התמונה למתחת לכרית בחזרה,
מניח את ראשי עלייה,
מצפה להאנגאובר שיגיע בבוקר.
אני שיכור, אני מסטול, אני מאוהב..
אני לא יודע מה שולט עליי כרגע,
אבל אני בהחלט יודע מה יעבור לי עד הבוקר.
-כעבור 3 שבועות-
נ"מ אייבי:
עברו שלושה ימים.
שלושה ימים שלא הייתי צריכה להגיע לסטודיו לעזור בהכנות ובאודישנים,
שלושה ימים שבהם היה לי חופש לעצמי.
בשלושה ימים האלה הגעתי עם עצמי להחלטה ומסקנה.
הגעתי למסקנה שאם אני רק אתן לקייל להתקרב,
זה יהיה אותו סיפור בדיוק כמו אז.
אני לא מתכוונת לתת להיסטוריה לחזור על עצמה,
כי זה מה שיקרה אם אני אתן לו יד, ולהיסטוריה יש נטייה לחזור על עצמה במיוחד ובעיקר שזה קשור אליי באיזושהי דרך.
בגלל המסקנה הזאת הגעתי להחלטה שהיחסים בינינו עומדים להיות אפילו פחות ממקצועיים,
כי אז זה יתפתח,
ואין לי שום רצון לזה.
יצאתי ממקלחת הבוקר הזריזה והמרעננת שלי, מייבשת את שערי ועוטפת את המגבת הרכה שלי סביב גופי,
סופגת את החום שלה ונהנת מהריח המרענן של הסבון שהתפשט בכל החדר שלי.
היום הייתי צריכה להגיע לעבודה,
האודישנים סוף סוף נגמרו,
והיום זה היום הראשון של החזרות.
היום אני עומדת לבלות עם קייל הרבה זמן, ואם אני לא אגדיר לו את הגבולות עכשיו,
זה יהיה קשה מידי להגדיר אותם אחרי זה.
החנתי את המכונית שלי לצד המדרכה, יוצאת ממנה ומתקדמת לעבר הסטודיו.
"בוקר חברות!" בירכתי לשלום את ריי וטיילן.
"בוקר אהובה" הן ענו והושיטו לי כוס קפה.
איך שלגמתי את הלגימה הראשונה מהאייס קפה שלי, נכנס לו קייל שחש את עצמו מינימום איזה דוגמן צמרת.
גילגלתי את עיניי והבנות ראו את זה.
"אני לא יכולה להסתכל עליו אני רצינית" אמרתי והנחתי את כף ידי על מצחי.
הבנות צחקו וגילגלתי את עיניי שוב.
"כולם לגשת לכאן!!" מתיו צעק וכל הרקדנים התאספו סביבו, מוכנים כבר בבגדי ריקוד,
ולפי השיער הפרוע הם כבר היו לאחר חימום.
"אני שמח להכריז שהיום זה יום החזרות הראשון!!"
מתיו אמר וכולם מחאו כפיים.
עמדתי לצידו של מתיו כתור חלק היותי מהצוות של 'מאחורי הקלעים' לכאורה,
וקייל עמד מצדו השני.
"במשך החודש הקרוב,
אנחנו עומדים לעבור תהליך אינטנסיבי של חזרות עד השעות הקטנות בסטודיו,
וזה דורש השקעה מכם.
אני בטוח שכל אחד מכם מסוגל לתת יותר מ1000 אחוזים,
בגלל זה בחרנו אתכם."
מתיו אמר.
"שיהיה בהצלחה לכולנו!"
מתיו אמר וכולם מחאו כפיים.
כל אחד התפזר לכיוונים שלו,
ומפה לשם,
הכיוון שלי היה לכיוון של קייל- ולהפך.
נשבעת אחד הימים היותר טובים בחיים שלי. נקודה❤❤❤❤❤
YOU ARE READING
בזכות הריקוד
Teen Fictionריקוד. לרקוד. להרגיש את האנדרנלין שזורם לך בכל הגוף ואת מרגישה שאת עפה עם המוזיקה, משתחררת מהכל ומרחפת ביקום משלך, בגן העדן הקטן והרגעי שלך. הריקוד הציל את חיי, הציל אותי מליפול לבור עמוק, שחור וחסר תחתית. הוא הציל אותי, פשוטו כמשמעו. החיים ממש לא ח...
