נ"מ קייל:
בחיים שלי, אף פעם, לא דמיינתי..
אף פעם לא העלתי אפילו שדבר כזה יכול לקרות..
בגלל זה, בגלל זה היא כל כך פגיעה, בגלל זה היא כל כך פוחדת.הייתי בשוק, לא האמנתי,
לרגע חשבתי שהיא המציאה את הכל, אבל אחרת איזו סיבה יש לה?הרמתי אותה על ידיי,נושא אותה בחזרה למלון. היא השעינה את ראשה על החזה שלי ונרדמה. היא שומעת את הלב שלי דופק על 360° מעלות בגללה? היא שמה לב שאני לא נושם?
הגענו למלון, ולקחתי אותה לחדרה.
הנחתי אותה על המיטה שלה, שכבר הספקתי לקלוט איזו היא.
הלכתי לאמבטיה, לחפש איזה משהו שאני אוכל לחבוש לה את החתכים איתו.הייתי כל כך אידיוט, איך יכולתי להתנהג אלייה ככה?
מצאתי תחבושבת ופולידין בארון, והלכתי חזרה אלייה.
חבשתי לה את היד, היא בוכה מתוך שינה?ישבתי והסתכלתי עלייה, היא ישנה ברוגע, חוץ מהדמעות הבודדות שזלגו מעיניה מדי פעם. היא הייתה כל כך יפה, ובכלל לא מודעת לעצמה, היא הייתה חלום של כל גבר, והיא חשבה שהיא לא שווה כלום, והכל בגלל הטראומה שלה.
ריחמתי עלייה, איך בחורה שבקושי בת 19 עברה כל כך הרבה בחיים? חשבתי שכבר ראיתי הכל, שחוויתי הכל, ריחמתי על עצמי כי היא לא שמה עליי, ואז היא באה וסיפרה לי את על סיפור החיים שלה, והבנתי שאני לא מסכן בכלל, ושלא ראיתי כלום, שאני לא מבין כלום ושאני דביל שבכלל דיברתי אלייה כמו שדיברתי, שאמרתי לה שהיא לא שווה, ושהאמת? היא שווה עבורי הכל.
הדלת נפתחה, ואלו היו טיילן ורייצל.
"קייל? מה את עושה פ-? אלוהים, אייבי!" רייצל נבהלה כשהיא ראתה אותה.
"היא ישנה." הרגעתי אותה ואת טיילן.
"מה עשית לה לעזאזל?!" טיילן התקרבה אליי עם אצבע מאיימת."היינו בחוף, דיברנו והחזרתי אותה לחדר."
אמרתי. "מה יש לה על הי- היא חותכת שוב?"
דמעות עלו בעיניה של רייצל.
"היא סיפרה לי.. הכל" אמרתי לרייצל והכנסתי את ידיי לכיסים.
היא הניחה יד על פיה, בהלם.
"היא עברה הרבה, אה?" היא הנהנה."היא צריכה לנוח," אמרתי ושתיהן יצאו מהחדר, ואני פתחתי את הדלת לצאת גם.
"אל תלך.." שמעתי קול שקט, הסתובבתי לראות אותו במיטה, עינייה פתוחות למחצה. "מה?" שאלתי, הייתי בטוח שאני מדמיין.
"אל תשאיר אותי לבד" היא ביקשה.
חיוך קטן עלה על שפתיי. חלצתי נעליים, נכנס למיטה לצידה.היא נצמדה אליי, וקברתי את ראשי בשקע של צווארה, מחבק אותה קרוב אליי, "אני בחיים לא אשאיר אותך לבד"
לחשתי באוזנה, מקווה שהיא שומעת.
הצמדתי אותה אליי, והיא לחשה "אפילו כשאתה ישן אתה חרמן.." גיחכתי בשקט.
מי אמר שלא?נ"מ אייבי:
התעוררתי בבוקר, מרגישה חמימות לצידי.
הסתובבתי, וראיתי את קייל שוכב לצידי.
"בוקר טוב" הוא מלמל והתמתח.
"בוקר טוב" חייכתי גם אני והוא חייך אליי את החיוך המושלם הזה שלו, עם שתי הגומות שלו.הוא קירב אותי אליו שוב וצחקקתי לעצמי.
"איך ישנת?" הוא שאל, ראשו בשקע של צווארי. "בסדר.." לא רציתי להעלות את עניין הסיוטים. "זה בסדר, זה בגלל הזבל הזה, נכון?" הוא שאל וליטף את פניי. הנהנתי.רציתי שזה פשוט יישאר ככה לנצח.
הוא קם מהמיטה, וראיתי שהוא חבש את ידיי. "נגמרו התחבושות." הוא הודיע. "אני ארד להביא עוד כמה." הוא חייך ויצא מהדלת.
נ"מ קייל:
יצאתי מהחדר לכיוון הקבלה להביא עוד כמה תחבושות. ראיתי את נדין יוצאת מהמעלית.
"בוקר קיילר. איפה היית?" היא שאלה עם הקול המעצבן שלה. "היית חסר בלילה.." היא נשכה את שפתייה וליטפה את פניי. הורדתי את ידה ממני. "אצל אייבי. לאן את?" שאלתי אותה ומבטה השתנה. "לחדר." היא חייכה, נכנסתי למעלית והיא המשיכה בדרכה.נ"מ אייבי:
נשמעה דפיקה בדלת, "פתוח!" צעקתי,
זה קייל, למה הוא לא פותח?
הדלת נפתחה, וזו הייתה, נדין?!
מה לעזאזל היא עושה פה??"שמעתי שאת לא מרגישה טוב אייב," היא אמרה והתיישבה מולי, הזדקפתי במיטה.
"כן." מה פתאום היא קוראת לי 'אייב'?"הוא כל כך מקסים, נכון?" היא חייכה אליי.
"הוא אמר לי שהוא היה איתך" היא המשיכה עם החיוך הזה שלה.לא עניתי מילה אחת.
"ואיזה לב רחב יש לו, לא כך?" היא אמרה והתיישבה לידי במיטה, מדגישה את ה'רחב'.
הסתכלתי עלייה, לא מבינה מה היא רוצה ממני?"והוא גם בטח היה טוב, נכון? אני יודעת שכן.." נדין שאלה וענתה בעצמה בזמן שהיא שיחקה עם האצבע שלה בשיערה ונשכה את שפתה התחתונה וגילגלה את עינייה בצורה כאילו מתענגת.
"אנחנו לא עש-" התחלתי להגיד מקווצת את גבותיי, היא לא רואה שאני לבושה לגמרי?
"תתרחקי ממנו" היא הסתכלה בעיניי ודיברה ברצינות לגמרי.
"מה?" שאלתי בהלם, לא מבינה מה היא רוצה ממני.
"תתרחקי ממנו, או שאני אגרום לסיוט הגדול ביותר שלך להתממש" היא דיברה בטון מלחיץ והתקרבה לפניי, והיא הפחידה אותי לגמרי. על מה לעזאזל היא מדברת?
"סליח-" התחלתי
"תתרחקי ממנו. אני רצינית, או שאני אגרום לסיוט שלך להתעורר לחיים" היא חייכה חיוך מרושע וקמה ממיטתי לעבר הדלת.אלוהים ישמור, מה לעזאזל..?
************************************
הסיוט הכי גדול של אייבי..?
רעיון מישהי?
(משתדלת קשות לא לעשות ספוילרים)נדין תתרחקי מקייבי!!
אוהבת עד מאוד❤❤
YOU ARE READING
בזכות הריקוד
Teen Fictionריקוד. לרקוד. להרגיש את האנדרנלין שזורם לך בכל הגוף ואת מרגישה שאת עפה עם המוזיקה, משתחררת מהכל ומרחפת ביקום משלך, בגן העדן הקטן והרגעי שלך. הריקוד הציל את חיי, הציל אותי מליפול לבור עמוק, שחור וחסר תחתית. הוא הציל אותי, פשוטו כמשמעו. החיים ממש לא ח...