התעוררתי בבוקר מחובקת יחד עם קייל.
הוא עדיין ישן כאשר השמש הסתננה מבעד לחלון שלנו בחדר המלון, מאירה את פניו.
העברתי את אצבעותיי דרך שיערו הדק והחלק, הפנים שלו משורטטות בצורה כל כך מושלמת.
הוא נראה לי כמו מלאך, רגוע, יפה ושקט, ההפך הגמור מההתנהגות שלו בזמן שהוא ער - היפראקטיבי וקופצני.
לא יכולתי להפסיק לחייך למראה הדמות המלאכית הזאת שלצידי.
אתמול בלילה היה אחד הלילות היפים ביותר שהיו לי בכל חיי.
הבנתי שאנחנו הרבה מעבר ל"רק זוג",
או שלפחות כך הרגשתי.
הבנתי שזה הרבה יותר מ"אהבה",
זה משהו שקשה לי לתאר ולהסביר אותו במילים,
זו הרגשה שאתה מכיר ומבין רק כשאתה חווה אותה,
והקושי שלי לתאר את ההרגשה הזאת טמון בכך שבחיים לא הרגשתי בצורה הזאת לפני, בחיים לא הרגשתי ככה.
הוא משך אותי אליו מתוך אינסטינקט, מנשק אותי בלחי, והבנתי ישר שהוא ער.
"את יודעת, זה קצת מטריד שאת בוהה בי ככה." הוא אמר והסמקתי אוטומטית.
"כמה זמן אתה ער מיסטר קינג?" שאלתי.
"מספיק זמן בשביל לתפוס את הגברת בשעת המעשה" הוא אמר וגיחכתי.
החלטנו לצאת לטייל קצת בעיר,
לראות את פריז.
טיילנו בפארק, כשלפתע ראיתי מקום קטן שבו אפשר להחליק על הקרח גם כשחם, ופתאום בער בי הרצון להחליק!
גררתי לשם את קייל בכוח אחרי הרבה התנגדויות מצידו, ושכרנו שם מחליקיים.
כשהייתי קטנה תמיד אהבתי להחליק בחורף, אני ובריאן תמיד היינו הולכים יחד להחליק.
כשעליתי על רחבת ההחלקה לא האמנתי שאני עדיין זוכרת איך להחליק, אבל כנראה זה משהו שזוכרים תמיד, כמו רכיבה על אופניים.
קייל היה מגושם מבדרך כלל,
ואיך שהוא נראה היה כל כך מבדר.
"תראי אותי, אייב, יש מישהו בעולם שיודע להחליק יותר טוב ממנ-" הוא לא הספיק לסיים את המשפט, והוא התרסק בהחלקה על הישבן שלו, מעוצבן מזה שצחקתי עליו, אבל זה היה פשוט בלתי אפשרי שלא לצחוק!
החלקנו יד ביד צוחקים ונהנים מהשקט.
המשכנו לטייח בפארק וראינו אוטו גלידה קטן.
"אני וניל והיא-" קייל הזמין ולי לקח קצת זמן להחליט.
"שוקולד. מריר." החלטתי לבסוף ושנינו קיבלנו גביעי גלידה ענקיים.
התיישבנו על ספסל קטן שהיה בקרבת מקום אוכלים את הגלידה.
"תביאי לי לטעום!!" קייל ביקש כמו ילד קטן ועשה פרצוף חמוד כזה בזמן שהמשכנו ללכת.
קירבתי אליו את הגלידה, ומעדתי על אבן, תוקעת לו אותה בפנים, ומורחת לו אותה על כל הפרצוף, כמובן בלי להתכוון.
הוא הסתכל עליי בשוק פוער את עיניו, ואני הסתכלתי עליו במבט מופתע, מכסה את פי בידיי כדי לא לצחוק על הפנים המבוהלות שלו שהיו מרוחות כולן בגלידת שוקולד דביקה ומתוקה.
ניקיתי לו את הפנים, עומדת על קצות אצבעותיי כדי להגיע אליו ולצמצם את הפרש הגבהים בינינו.
הוא רכן אליי, מנשק אותי לבסוף, וזרמתי איתו מרגישה את הטעם המתוק של השוקולד משפתיו, בכלל לא אכפת לי שאנחנו באמצע הפארק, באמצע פריז, עם גביעי גלידה נוזלים ופרצופים מלוכלכים וקנראה בגדים מוכתמים בוניל ושוקולד מריר.
זה בכלל לא היה לי אכפת.
אחרי חמישה ימים מדהימים בפריז, היינו צריכים לחזור, וכמובן שכל כך התבאסתי, יכולתי להישאר במקום המדהים הזה עוד הרבה, הרבה זמן אם זה היה תלוי בי.
קייל היה צריך לחזור לעבודה שלו ולבנות ולי היו צילומים לראיון.
הנחמה היחידה שלי היא שידעתי שיהיו לנו עוד הרבה כאלה.
הייתי בטוחה בזה.
YOU ARE READING
בזכות הריקוד
Teen Fictionריקוד. לרקוד. להרגיש את האנדרנלין שזורם לך בכל הגוף ואת מרגישה שאת עפה עם המוזיקה, משתחררת מהכל ומרחפת ביקום משלך, בגן העדן הקטן והרגעי שלך. הריקוד הציל את חיי, הציל אותי מליפול לבור עמוק, שחור וחסר תחתית. הוא הציל אותי, פשוטו כמשמעו. החיים ממש לא ח...
