פרק 3

10K 517 8
                                    

קמתי מריח עשן חזק שמילא את החדר.הנחתי במהירות את ידי על פי והתרוממתי לאלי וראיתי שהיא לא נמצאת על המיזרון.קמתי מהר מהמיזרון בבהלה לחפש את אלי אבל אלי עמדה בקצה השני של החדר עם מבט מתנצל " בוקר טוב בל" אמרה והתקרבה אלי " אלי מה עשית?" שאלתי " ניסיתי להכין לנו אוכל אבל נשרף לי" אמרה והורידה אבן מליבי. הייתי מאוכזבת, לא ממנה אלא ממני.בגלל שאני לא מספיק אחות טובה בשביל לדאוג לשתינו.הלכתי להחליף את בגדי לבגדי העבודב שלי ונעלתי את סנדליי "אלי אני נמצאת היום בעבודה עד מאוחר אז יקח לי זמן להגיע הביתה בסדר?" אמרתי " טוב.אבל אני יכולה ללכת לשחק עם גורג?" שאלה עם מבט מתחנן " אם ההורים שלו מסכימים אז את יכולה להישאר שם עד שאני אחזור מהעבודה" אמרתי והיא רצה לבחוץ מאושרת צועקת לי להתראות.אחרי טריקת הדלת אני הולכת לכיוון הספה ומוציאה את השקית עם הכסף, יודעת שפה נגמר עתידה של אלי,עתידה ללמוד בבית ספר כמו כל הילדים.השחלתי את ידיות השקית על ידי והתחלתי ללכת חושבת על הילדה הקטנה מאתמול, על סופיה...אני כלכך לא בסדר שנתתי לה ללכת ככה אבל עשה לי רושם שהם מכירים. אחרי רבע שעה הליכה נכנסתי למסעדה הולכת לחדרי העובדים ומחביאה שם את השקית, לוקחת את הסינר והפנקס שלי, שולחת חיוך קטן לגרי ומקס ומתחילה לעבוד.

אחרי משמרת ארוכה ומלאה בלקוחות הודעתי לאדי שאני הולכת.אדי מנהל את המסעדה הזאת והוא נורא נחמד,הוא רוצה לעזור לי אבל אני לא רוצה.למרות שקשה אני כבר גדולה.הלכתי לחדר העובדים מוציאה את השקית מבמחבוא ויוצאת מהמסעדה.השעה הייתה ארבע וחצי וזו הייתה הליכה של חצי שעה פלוס מינוס.אחרי הליכה של 35 דקות הגעתי לבית אם אפשר לקרוא לזה בית..זה פאקינג ארמון! שהאיש מאתמול אמר לי להגיע.בכניסה לשער עמדו שני שומרים ענקיים..יותר גדולים מהאנשים שהיו אתמול בלילה." מה השם?" שאל אותי אחד מהם ברישמיות " אנאבל.מישהו אמר לי לבוא ולהביא איתי כסף" אמרתי מכיוון שלא ידעתי את שמו של האיש אתמול " אנאבל מה?" שאל והרים גבה אחת " פשוט אנאבל" אמרתי משפילה את מבטי. אחרי מבטים קצרים של השומרים שניקבו את ראשי נכנסתי לחצר ורואה שהיא יותר גדולה ממה שדימיינתי.פערתי את עייני לנוכח המזרקות הגדולות והפסלים היקרים שעמדו בחצר.הובלתי פנימה על ידי שומר כלשהו והוא העלה אותי לקומה העליונה "מר גרין מחכה לך בחדר מספר שלוש" אמר וגילגתי את עייני ואז קפאתי במקומי.
מר גרין? גרין משפחת הפשע הגדולה באזור ברגע שהבנתי זאת הבנתי גם כמה הסתבכתי. התקדמתי לכיוון הדלת בצעדים קטנים ורועדים ודפקתי על הדלת שלוש דפיקות קטנות " נא להיכנס" שמעתי קול גברי מתוך החדר נכנסתי לחדר וסגרתי את דלתי מאחורי." הווו הנה הנצלנית הקטנה, איך קוראים לך?" שאלה בזילזול וקם מכיסאו ועמד מולי דוחף את ידיו בכיסי הגינס שלו "אנאבל" אמרתי והשפלתי את ראשי נזכרתי בשאלה ששאלו אותי רק לפני מספר דקות  "אנאבל מה?" אמר בחוסר סבלנות "פשוט אנאבל" אמרתי בפעם השנייה היום.מה אין להם דף קשר או משהו לעדכן אחד את השני?!
"אז פשוט אנאבל איפה ההורים שלך? את די צעירה בכדי שיהיה לך 20,000 במזומן." איזה מזל שהוא לא יודע שאין לי פה עשרים אלף  "אין לי הורים.יש לי רק אחות קטנה.והנה הכסף" אמרתי מושיטה לו את הכסף והוא פתח את השקית הפשוטה והתחיל לספור אותו על שולחנו " מה זה צריך להיות?!! חסרים פה 10,000 דולרים" אמר מכה בשולחנו ומסתכל עליי בזעם ומתקרב אליי בצעדים מהירים ומצמיד אותי לקיר "א..א..אני מצטערת זה כל מה שיש לי.פתחתי את החסכונות שלי זה כל מה שיש לנו זה דם המשכורת שלי..בבקשה אל תעשה לי כלום" אמרתי מזילה דמעה והוא החליש את אחיזתו אבל לא שיחרר אותי לגמרי " מה זאת אומרת זה כל מה שיש לנו" שאל בהיתעניינות " זה כל הכסף שאי פעם חסכתי.לי ולאחותי" אמרתי עדיין בפחד מסוים " רגע רגע את רוצב להגיד לי עובדת במסעדה הזו, שיש לך אחות קטנה, שאת מפרנסת את שתיכן ושאין לך הורים?!" אמר בהלם ומשחרר ממני את אחיזתו לחלוטין."כן זה בערך כל הסיפור" אמרתי מנגבת את לחיי ומדברת בקול שקט "אפשר לשאול איפה אתן גרות?" שאל אותי בהתעניינות שהפחידה אותי"ברחוב קינגס 2469 בבקשה אל תעשה לאחותי משהו!" אמרתי מתחננת והוא הסתכל עליי במסט שלא הצלחתי לפענח " אני לא אפגע לא בך ולא בה.שאלה אחרונה ואת לוקחת חזרה את הכסף ועפה מפה לפני שאני מתחרט הבנת?" מפנה לכיווני אמצע מאיימת ואני רק הנהנתי כמו ילדה טובה." מאיפה אתן משיגות אוכל ובגדים?" שאל והושיט לי את השקית " האוכל לפעמים מהרחוב ולפעמים פעם בחודש אני קונה משהו.ובגדים מה שאנשים זורקים,לכל אחת מאיתנו יש שני סטים של בגדים" אמרתי הולכת אחורנית בצעדים קטניים ואיטיים לכיוון הדלת מתעלמת ממבטו שלא הצלחתי לפענח ופותחת את הדלת בעדינות עם ידי שנמצאת מאחוריי גבי ומתחילה לרוץ לכיוון השער משאירה אותו המום? נעעע אין סיכוי.הגעתי הביתה בסביבות השעה שש וקצת ולקחתי את אלי מגורג.

Can't Let GoWhere stories live. Discover now