Can't Let Go

פרק 7

אזהרה!! לקרוא קודם את פרק 6!! טעות בפירסום)

נקודת מבט אנאבל
איך את יכולה לעזור להם אם את בעצמך צריכה עזרה?" מר גרין שאל אותי בסקרנות.
"הם עזרו למדינה כלכך הרבה והגיע זמן שמישהו יעזור להם חזרה ויראה להם כמה אוהבים אותם" אמרתי והבטן שלי קירקה ברעש ואני שמתי עליה והתחלתי לצחוק ברגע שראתי את המבט של מר גרין.
"את רעבה אנאבל?" שאל אותי "אני בסדר" אמרתי מתעלמת משאלתו "אנאבל אני שאלתי שאלה"אמר ומבט עצבני עלה על פניו
"ואני אמרתי שאני בסדר" אמרתי מתחילה גם להתעצבן והתחלתי ללכת יותר מהר הוא תפס בידי והצמיד אותי לקיר אחד הבתים ושם את ידו משני צידי ראשי וזה היה נראה כאיחו עינו עוד שנייה יוצאות מכעס.
"אם אתה לא משחרר אותי עכשיו אני צועקת" אמרתי לו מאיימת וזה נראה כאילו זה לא הזיז לו."תצעקי. אנשים כבר שמעו אותי רוצח" אמר וחיוך ממזרי עלה על צד שפתיו.
צמרמורת עברה בגופי 'רוצח את מסתובבת עם רוצח!!!' התת מודע שלי צרח עלי.
ניסיתי בכל כוחי להשתחרר מהכלוב שיצר בידיו הגדולות אך ללא הצלחה. הוא גדול מידי וחזק מידי. "אנאבל מתי אכלת בפעם האחרונה אוכל נרמאלי?" שאל בשקט וחשק את שינו. ופה הבנתי שממש הצלחתי להכעיס אותו וויתרתי "לפני יומיים" עניתי והשפלתי את ראשי "מה זאת אומרת לפני יומיים?! אני לא מוכן לזה אנאבל!" ענה לי בקול "טוב מה לעשות שזה לא החלטה שלי" עניתי לו באותו טון. אין לי כסף להשיג לעצמי כל יום אוכל ואני לא מתכוונת לנצל את המסעדה.ו והוא הסתכל בעייני לוקח את ידי ומתחיל ללכת איתי לכיוון המבנה. לקחנו את אלי, יותר נכון הוא לקח אותה בגלל שהוא לא שיחרר את אחיזתו בידי.
נכנסנו לרכב ואני ישבתי מאחורה עם אלי מחבקת אותה חזק. "אלי איך היה?" שאלתי אותה "היה ממש ממש כיףףף שיחקתי עם גורג" אמרה בקולה המתוק ומזוויות עיני ראיתי את מר גרין מגניב אלינו מבטים.
"אלי.זה מחר. את זוכרת לנעול את הדלת נכון?" שאלתי מלטפת את פניה "א. היא יכולה להיות באחוזה.
ב.לאן את הולכת?" שאל בהתעניינות והתפרץ לדבריי.
ומסתכל עליי דרך המראה
"א. תודה אבל לא תודה ב.לא עיינינך" עניתי לו בקול כועס וניתקתי את קשר העין.
"בל אני יכולה בבקשה בבקשה להישאר אצל מר גרין בזמן שאת תיהי שם? פליז פליז פליז" שאלה בקול מתחנן
"אוחח טוב את יכולה אבל איך שאני חוזרת מזאק אני חוזרת לקחת אותך מובן?" סימנתי לה עם אצבעי.
"יש יש יש"אמר קופצת במקומה ומחבקת אותי. הגענו לאחוזה ויצאנו מהרכב.
לא משנה כמה פעמים אני אהיה פה הגודל של באחוזה הזאת עצום!!
נכנסנו פנימה שאלי ליד רגלי ונותנת לי יד.
לא היה לי מושג לאן אנחנו הולכות פשוט הלכנו אחרי מר גרין. נכנסנו לתוך חדר אוכל שעל השולחן היה אוכל שרק יכולנו לדמיין אותו.
אלי זינקה והתחילה לאכול ואני....
טוב אני עמדתי בכניסה בשוק של חיי.
"שלום" שמעתי קול קטן מבעד לכתפי והסתובבתי פוגשת בשיער בלונדיני קטן.
"סופיה?! מה את עושה פה חמודה?! הכל בסדר?! למה את פה?!" שאלתיי אותה יורדת על ברכיי ומחבקת אותה חזק.
"אני בסדר אנאבל אני..-" וקול קטע אותה
"היא אחותי" התנתקתי מחיבוקה והרמתי את ראשי לקול המוכר. "את אחות של מר גרין?" שאלתי בפליאה וקמתי "כן. התגעגעתי אלייך.."אמרה וחיבקה את רגלי ומזוויות עייני ראיתי את אלי מקנאה "גם אני אלייך" אמרתי לה בעוד שאני היא ומר גרין מתיישבים ליד השולחן והיא מתיישבת ליד סופיה "אנחנו נלך לחפש את הפרפר שוב נכון?" שאלה סופיה ועינייה הביטו אלי בתחינה
"בטח" אמרתי לקחתי לצלחתי רק סלט. הרמתי את ראשי מהצלחת ונתקלתי במבטו של מר גרין שלא הצלחתי לפרש אותו.

במהלך הארוחה ראיתי את אלי וסופיה מתחילות להתחבר ואני..
אני לא הפסקתי לחשוב על מחר.

מחר אני הולכת לבקר את זאק.