Can't Let Go

פרק 34

שכובה במיטה שלי בביתו של לוקאס,חשבתי על כל הדברים שקרו בזמן האחרון. הריב שלי עם לוקאס, ההשלמה, ההודאה ברגשות שלי כלפיו.
דפיקה קטעה את מחשבותיי. "כן" קראתי לדמות שעמדה מחוץ לדלת. לוקאס נכנס עם בראיין ושניהם נראים מתוחים במיוחד. "קרה משהו?" באתי לקום אך נפלתי חזרה למקומי בגלל שמצבי עדיין לא השתפר.
"כן. תקשיבי. אני אעדר ממחר לשלושה ימים בערך. אני רוצה שתלכי למריה" לוקאס אמר ושניהם התיישבו מולי.
" אבל אני יכולה לדאוג לעצמי" התנגדתי והרמתי את כתפיי. "לא את לא. המצב שלך עדיין לא מזהיר כלכך שאני אתן לך להישאר לבד. את הולכת למריה נקודה" חרץ בכעס ויצא מן החדר. "את יודעת שהוא לא מתכוון לכעוס עלייך נכון?" אמר לי בראיין והתיישב לידי. "כן. אני יודעת. פשוט הוא חייב להירגע קצת. אני ילדה גדולה." שילבתי את ידיי, מרוויחה גיחוך מצידו של בראיין. "את לא מבינה אה?" נישק את ראשי ויצא מין החדר.
מה אני אמורה להבין? שהוא שמוק שלא יודע לשלוט על העצבים שלו?
נשפתי בכעס והעפתי את השמיכה מגופי. התיישבתי על המיטה בזהירות, מנסה להעלים את הסחרחורת הקלה שטישטה טיפה את עיניי. כעבור מספר שניות היא עברה וקמתי בזהירות מהמיטה, יצאתי מהחדר וירדתי במדרגות לקומה הראשונה.
"אחי אני לא יכול להגיד לה את זה. זה-" לוקאס החל להגיד אך ברגע שראה את דמותי בכניסה למטבח עצר את דבריו. "מה את עושה מחוץ למיטה?" אמר לי בזמן שהתיישבתי מולו ומול בראיין באי. "אני לא יכולה להישאר כל הזמן במיטה" אמרתי וסימנתי לבראיין שימזוג לי כוס מים.
"אהה לוקאס? יש לי בקשה" שיחקתי בכוס המים ונשכתי את שפתי התחתונה "כן. מה שתרצי. בראיין לך אני אבוא עוד מעט" בראיין קם, שלח לי חיוך קטן ויצא מפתח דדלת הבית.
"מה רצית?" קם ממקומו והתיישב לידי.
לפעמים אני לא מבינה את שינויי מצבי הרוח שלו.. הוא ממש דו קוטבי.
לרגע אחד הוא חמוד, מתחשב,מקסים ורגע לאחר מכן הוא רע, קר, חסר לב, מפחיד וחסר רגשות.
"אהה חשבתי לאמץ כלב. כאילו אם זה לא מפריע לך. פשוט אתה כל הזמן במבצעים וכאלה וקצת משעמם לי פה" גיחכתי וכך לוקאס אחרי אך יכולתי לראות קצת עצב בעינו. "כמובן. את רוצה לצאת עוד שעה?" שאל ודחף את הנשק לחגורה שלו. "אהה. אפשר לצאת עכשיו?" הרמתי גבה בשאלה.
"כן. לכי תתארגני" קמתי ממקומי והשחלתי את הכפכפים לרגליי "אני מוכנה" הסתכלתי על גופי והרמתי את מבטי ללוקאס שהיה טיפה לא מרוצה. "מה עכשיו?" נאנחתי והנחתי את ידי על המותניים "את ממש לא יוצאת ככה" העביר את מבטו על גופי.
לבשתי מכנס גינס קצר בהיר וחולצה שחורה חלקה קצרה. שיערי היה פזור וטיפה פרוע מהשכיבה אז פשוט סידרתי אותו עם ידיי.
" אוי תעשה לי טובה" גילגלתי את עיניי במופגן, לוקאס איגרף את ידיו ונשם בכעס. בכדי להתחמק מהעצבים שלו ברחתי לרכב והתיישבתי ליד הנהג במהירות.
לוקאס יצא מהבית באיטיות והלך לאט כדי לגרום לי להתעצבן.
לוקאס נכנס לרכב ולא הפנה את מבטו אליי.
התחלנו לנסוע ומכיוון שבית המחסה לבעלי חיים הקרוב ביותר נמצא במרחק שעה הכנתי את עצמי לנסיעה ארוכה.
התחלנו לנסוע והאווירה ברכב לא הייתה נעימה.
יד אחת של לוקאס הייתה על ההגה והיד השנייה הייתה על ההילוכים של הרכב מכיוון שזה רכב ספורט.
אחרי רבע שעה של נסיעה שקטה הנחתי את ידי על ידו של לוקאס הנמצאת על ההילוכים. לוקאס המשיך ליישר מבט לכביש אך חיוך קטן עלה בצד פניו.
"אני מצטערת." ליטפתי את גב ידו על אגודלי. לוקאס הרים את ידנו ונשק לידי מה שגרם לי להסמיק בחוזקה ולגלים נעמים לעבור בגופי. אם הוא רק היה יודע מה הוא עושה לי...