Can't Let Go

פרק 21

כל היום הסתובבתי בבית, מרוב מחשבות ראשי החל לכאוב.
אני הרגשתי משהו בנשיקה הזו, אני לא יכולה להתכחש לזה. אבל הוא מסוכן בשבילי, אסור לי, הוא יפגע בי.
אדריאן ומייקל שימשו לי קצת חברה אז לא הייתי ממש לבד.
השעה שמונה בערב, יצאתי מהמקלחת מכנס קצר וחולצה שגדולה עליי בכמה מידות. בזמן שאני מנגבת את שיערי נשמעה דפיקה בדלת. "רגע" הנחתי את המגבת על הכיסא בחדרי ורצה למטה לפתוח את הדלת, פוגשת בדניאל. " הוא היי דניאל" חיבקתי אותו ומאחוריו ראיתי דמות "מה הולך פה?" שאלתי את דניאל בלי קול ועל פניו ראיתי פרצוף שזועק לעזרה והתחננות "שלום לך אנאבל" אמר האיש מאחוריו ודחף את דניאל לתוך הבית. בפעם הראשונה שמתי לב שהוא מחזיק באקדח שצמוד לגבו של דניאל. "את עכשיו לוקחת את הטלפון ואומרת למייקל ללכת הביתה. אני מובן?" וכיוון אלי אקדח. הנהנתי מפחדת וידיי רעדו בזמן שהקשתי את המספרים. "מייקל אתה יכול ללכת הביתה" אמרתי לו מנסה לייצב את קולי. "הכל בסדר מיס אנאבל" "כן כן. לך תנוח" אמרתי לו מנתקת עוד לפני ששומעת תשובה. לאחר כמה דקות שמענו רכב עוזב את החנייה.
נשארנו רק אני, דניאל והאיש המוזר.
אוףף מתי שצריכים את כל העוזרים והשומרים הם לא נמצאים.
"בואו נשחק קצת" אמר האיש וחיוך זדוני עלה על פניו.

נקודת מבט לוקאס
הנחטתי על פניו עוד אגרוף. גורם לו לאבד את הכרתו. "זה מה שקורה למי שנוגע בנשים" אמרתי יורה בראשו "נקו את זה" אמרתי לשומרים ויצאתי מהמבנה צילצול קטע את מחשבותיי "כן מייקל" " בוס אני חושב שמשהו לא בסדר עם אנאבל" מה קרה?! "מה לעזאזל קרה מייקל" אמרתי מרכיש איך העצבים והדאגה מתפסים בגופי "אני לא יודע. היא פתאום התקשרה ואמרה לי ללכת הביתה לנוח" ניקתי לו את הפלאפון נכנס למכוניתי ודופק גז לאחוזה.
פאק אנאבל את עוד תשגעי אותי.
הגעתי לאחוזה מבחין בדמותו של השומר בכניסה שעורה בכניסה, הוצאתי מחגורתי את הנשק. התקדמתי בזהירות, בודק לשומר דופק, נאנחתי בהקלה שהרגשתי אותו.
השער היה פתוח למחצה וכל האחוזה הייתה חשוכה מלבד חדר אחד בקומה השנייה,
החדר של אנאבל.
נכנסתי ברווח שבשער, משתדל לעשות כמה שפחות רעש.
הדלת הייתה פתוחה לגמרי ועל הריצפה הייתה טיפת דם בודדה .
אם הוא נגע בה אני לא אשלוט בעצמי.
גיששתי את דרכי באפלה, עולה בזהירות ובאיטיות למעלה, נזהר מכל דבר.
שתי ידיי מחזיקות באקדח שהולך לפניי, מוכן לכל דבר שבא.
דלת חדרה של אנאבל הייתה סגורה וככול הנראה גם נעולה. צעדתי אחורה באיטיות שיידי עדיין מכוננות לדלת חדרה של אנאבל.
נכנסתי לחדר שליד אנאבל, טיפסתי על אדן החלון, הולך באיטיות לחלון הצמוד.
המראה שראיתי גרם לדמי לרתוח.
אנאבל ודניאל, שרק מלראות אותו רציתי לתת לו בוקס, היו שעוריים על הרצפה, כל אחד בקצה שני של החדר.
פיותיהם היו מכוסים בנייר דבק וידייהם היו קשורות.
על פניו של דניאל היו חבלות לא יפות בכלל אבל, פניה של אנאבל.. אוי אנאבל שלי
ירד דם משפתייה שדרשו נשיקה, שיערה נדבק לפניה בגלל הזיעה, ולחייה הקטנה הייתה אדומה.
לעזאזל שוב הנסיכה הזאת חוזרת
עצמתי את עיניי, לא רוצה לראות אותה יותר אבל שפתחתי אותן גיליתי שהיא פה מולי, אני חייב להעלים אותה.
החוטף שהיה עם הגב אליי כנראה דיבר בפלאפון ואקדחו מונח על השולחן שליד החלון.
בינגו
פתחתי את החלון בקטנה, גורם לצומת ליבם של דניאל ואנאבל. עינייהם נפתחו בתדהמה והחוטף לא שם לב
השחלתי את ידי לוקח את אקדחו ומשליך אותו החוצה.
פתחתי את החלון במהירות וקפצתי לחדר מרים את אקדחי מול ראשו של החוטף.
"כל הכבוד מר גרין" אמר מסתובב אלי בעוד שמוחא כפיים בזילזול.
"אתה לא טיפש כמו שאומרים"גיחך.
נשמתי עמוקות, יודע שמטרתו להכעיס אותי, הוו לא כלכך בקלות תצא מזה.
"ברגע שאני אסיים איתך אתה תתחנן לרחמים. אבל אני לא אתן לך כלכך מהר. אני אהנה מדמך עד הטיפה האחרונה" אמרתי בקולו מלא זעם וארס וראיתי אותו מתקפל במקומו.
לפני שאיש מאנשי החדר הספיק להבין משהו יריתי ברגלו גורם לו ליפול ארצה.
במהירות אדירה שיחררתי את ידיו של דניאל, שהיה הקרוב אליי ביותר וסימנתי לו שלחרר את אנאבל.
מזווית עיני ראיתי אותו זוחל אל הדלת שיחררתי ירייה לעבר ראשו אך לא פגעתי בו, אלא כמה סנטימטרים מעליו, גורם לו לקפוא במקומו.
"לא כלכך מהר" אמרתי בקול נוטף ארס והרמתי אותו מקולר חולצתו
"מי שלח אותך?" לחשתי לו שפרצופינו קרובים. הוא הגיב בשתיקה.
"מי שלח אותך לעזאזל?!" צרחתי עליו זורק אותו לרצפה ומכוון לעברו את אקדחי "ק.. קלל..קלארק" זיעה הצתברה על מצחו.
צליל דריכת נשקי הרעים את החדר וסימנתי לדניאל שיסתר את אנאבל.
ירייה. האיש שכב על הריצפה ללא רוח חיים.
יבבה קלה חצתה את ליבי.
הפנתי את ראשי רואה את ראשה של אנאבל תחוב בחזהו של דניאל.
אבל הפעם, הפעם לא כעסתי ולא קנאתי, הפעם הייתי אסיר תודה על כך שהיה מישהו איתה, מישהו שפוי.
מתקרב אליהם באיטיות, מתעלם מדמותו של האיש.
התקופפתי על ברכיי לגובהם "תודה" אמרתי לדניאל בלי קול.
נגעתי בכתיפה הרועדת של אנאבל, גורם לה לקפוץ ממקומה. "זה בסדר.. זה רק אני" הרגעתי אותה.
הרמתי אותה מחזיק אותה כמו תינוקת ועוזר לדניאל בידי השנייה לצלוע מהחדר. ירדנו לאט לאט למטה, פוגשים במייקל, אדריאן, ובראיין.
שלושתם פקחו עיניים בתדהמה "אלוהים, מה קרה?!" בראיין צעק ועזר לדניאל לשכב על הספא בזמן שאדריאן מתקשר לרופא. "לא עכשיו" עניתי מחזק את אחיזתי באנאבל שלי ועולה איתה לחדרי.
השכבתי אותה על מיטתי והתיישבתי לידה מחבק אותה חזק חזק, נותן לדמעותייה ליפול על חולצתי, מרגיש כאילו כל דמעה סודקת את ליבי.
"ששש בל שלי אני עכשיו אטפל בך בסדר?" לחשתי באוזנה וכל מה שקיבלתי היה הנהון קל. הורדתי בעדינות את חולצה בכדי לטפל בחבלות, אך היא אוטומטית כיסתה את גופה.
זה עוד דבר שאני אוהב בה. מבחינתה הגוף שלה הוא מקדש, היא לא תשוויץ בו.
הורדתי את ידיה מגופה, שולח לה מבט מרגיע, מסמן לה שלא אעשה לה כלום.
קמתי והלכתי לאמבטיה מביא את ערכת העזרה ראשונה.
חיטאתי קצת מין הצמר גפן, מתחיל להעביר על גופה, רואה איל בכל נגיעה גופה מתכווץ. "למה נישקת אותי?" קולה היה שבור. "אני לא יודע בעצמי" מלמלתי.
לאחר עשר דקות אנאבל כבר שכבה במיטתה מכוסה וישנה.
ואני?
אני כל הלילה לא ישנתי, שקעתי במחשבות עליה, ניסיתי לברר איפה הבן זונה הזה נמצא, תחת איזה סלע הוא מתחבא.
איתי אתה יכול להתעסק אבל איתה?
פה הוא כבר חצה קו שמי שחוצה אותו ימצא את עצמו כמה מטרים מתחת לאדמה.
שלחתי הודעה למקס
אחי אני צריך שאתה ודימיאן תבואו לפה לשמור על אנאבל כמה שיותר מוקדם על הבוקר.

לא ציפיתי לקבל תשובה אבל קיבלתי אותה אחרי כמה שניות

אנחנו מגיעים עכשיו

נאנחתי בהקלה, אסיר תודה על זה שיש עוד מישהו בעולם שאכפת לו מאנאבל שלי.
צביטה קטנה עברה בליבי..
בזמן שאני זרקתי כסף והייתי עם בחורות היא הייתה נואשת להשיג כל פיסת אוכל, רק לא לגעת בחיסכון של אלי.
היא מדהימה כלכך.
נשקתי לראשה יוצא מחדרה שבוא שהיתי במהלך הלילה, ברגע שכף רגלי סיימה לרדת במדרגות נשמעה דפיקה קלה.
פתחתי את הדלת, רואה את התמונה ההזויה בחיי.
מקס סחב את דימיאן על הגב, מתאמץ לא ליפול. פערתי את עיניי בהלם, מגחך.
הכנסתי אותם הביתה ומקס הפיל את דימיאן על הספה נאנח בהקלה מחוסר הכובד שהיה על גבו " מצטער על זה. דימיאן לא טיפוס של בוקר" גיחך וכך גם אני.
אף אחד לא טיפוס של שתיים בלילה.
"אז... למה כבודו הזמין אותנו לעשות בייביסיטר על הבייבי" שילב את ידו
"אוקי אז התוכנית כזאת...."