Can't Let Go

משהו שכתבתי בצוק איתן

זאת הפעם הראשונה שאני אי פעם מוציאה את זה לאנשים ומראה..

הי אמא.
אני רואה אותך. הנה מפה, מלמעלה.
הנה את ואבא ויעלי הקטנה.
הנה גם דוד חיים ודוד ירון ודודה שני
והנה גם מוקי המפקד שעשה לנו חיים קשיים, נתן לנו באמצע הלילה להקיף את המגורים.
והנה עדי היקרה לי מכל.
למה היא בוכה אמא ?
למה עינייה מזילות דמעה?
'אל דאגה' אני רוצה לומר לכולם
כבר לא כואב לי. לא רע.
כבר פגשתי את כולם אמא, את לא מאמינה!.
פגשתי את משפחת פוגל הנחמדים
ואת שלושת הנערים שקיבלו אותי בשמחה וריקודים!
וגם אריק. נו אריק איינשטיין האדיר
שר לכבודי שיר ואני הצטרפתי לפזמון האדיר.
אני לא הלכתי, אני פה!
אתם לא רואים אותי?
אני עדיין אבוא הביתה עם הנעליים מלאות לכלוך
רעב לאוכל של אמא.
אני אעשה סיבוב בשכונה ואפגוש את השכנה סימה
אני פה! אינכם רואים?!
אני עדיין אחזור הביתה לנשיקה מעדי
ובבוא היום אני אשאל אותה
'הם אם לי את תנשאי?'
אני לא שם בגופי, אלא ברוחי.
כל יום אני מלווה את יעל לבית נספר
רואה אותה צוחקת ובוכה
ורק משתוקק לאיזה חיבוק ונשיקה.
אני עדיין מלווה רותך ואת אבא לעבודה
ממהרים למשרד כדי לא לחטוף מהמנהלת הערה.
אני כלכך אוהב אותכם
את זה תמיד תזכרו
ודבר אחד אני רוצה שתדעו.
אל תבכו יותר
קומו מקברי, נצלו את הדמעות
המשיכו בחייכם, נצלו את השניות.
ואמא?
תגידי לעדי שאני אוהב אותה הכי בעולם
ושאני רוצה שתמצא את הבעל המושלם..
טוב, אני חייב ללכת, הודיעו לנו שמגיעים עוד חיילים
נקווה שהם האחרונים..
אוהב אותך אמא..

זה משהו שכתבתי בצוק איתן, בלי מחשבה, פשוט שפכתי את הלב על הדף...