Can't Let Go

פרק 59

רגליי מקצפות במקומן מלחץ, מנוגדות באופן מוחלט למוסיקה הקלאסית המנוגנת בחדר.
"הכל בסדר?" שאלה אותי אנה שלי, מניחה יש על יריכי, גורמת לה באורך קסם להירגע.
"כן" הסתכלתי עליה, נפעם מיופיה.
"אני אוהב אותך, את יודעת?" ליטפתי את לחיה בעוד שענייה נעצמות לנוכח מגעי.
"אני אוהבת אותך לוקאס גרין" רכנה עליי ונשקה נשיקה קטנה ועדינה שמסכמת את אהבתה אליי.
"נקום לרקוד?" התרוממתי מהכיסא, שולח את את ידי אליה ,שאותה תופסת אנה שלי בשמחה.
גופנו נעים בקצב המוסיקה, ראשה של אנה שלי מונח על חזי וידי כרוכות סביבה.
הבטתי מטה אל ראשה, נדהם מהטוב שהאישה הזו העניקה לי. מזווית עיני אני יכול לראות את הטבעת שמסמלת את אנה שלי כשלי.
העברתי את ידי דרך שיערה הרך, נושק לו נשיקה רכה.
מרחוק ראיתי בראיין עם זוגתו, קרצתי לו והוא לי חזרה, מבין את הסימן שלי ומחייך חיוך קטן ומבין.
תוך כמה שניות האולם שרר שקט ורק המוסיקה המשיכה להתנגן. כולם עמדו מסביבנו במעגל והכל היה מוכן.
"יפייפיה?" קראתי לה, גורם לה להרים את ראשה מחזי "כן לוקאס?" ענתה לי בקולה הרך
"אני אוהב אותך.
לימדת אותי מהי אהבה, גרמת לי לראות את חיי בצורה אחרת, נתת לחיי משמעות.
אני נפלתי ונפלתי עמוק בחיי ואת באת והרמת אותי מהשברים שיצרתי.
תמיד האמת בי, תמכת בי, גרמת לי לראות את הטוב בחיים ועל זה אני צריך להגיד הללויה.
הללויה שנכנסת לחיי
הללויה על האהבה שלנו
הללויה על על ליבי שפועם בשבילך
הללויה על האושר ששתלת בחיי
הללויה על.. הללויה עלינו.
הללויה על אהבתי אלייך
הללויה"
דמעות אושר זלגו מעיניה היפות.
"אני כלכך אוהבת אותך. לשם מה כל זה?" אמרה לי לא מבינה, נותנת לי למחוק את דמעות האושר מעיניה.
"הסתובבתי יפתי" לחשתי לאוזנה.
ברגע שהסתובבה ראתה את החופה שלנו.
"מה?"" הסתובבה אלי חזרה, לא מבינה.
"אני לא יכול להתאפק יותר. את שלי ושנינו יודעים זאת. הגיע הזמן שכל העולם ידע זאת." אמרתי בחיוך. ליבי מתנפח מאהבה ואושר כלפיי האישה הזו.
כל האנשים מחאו כפיים ואלו שישבו נעמדו על רגלייהם.
"אבל איך? אני לא לבושה בשמלה וגם אני לא מכירה פה את האנשים ואלי לא פה ואיילין ו-" קטעתי אותה.
"האנשים הללו" הסתכלתי סביב " השמלה שלך פה ומאפרת, אני רוצה שזו תהיה חתונה שלא תשכחי. אלו חברים שלי ומשפחה. והמשפחה שלך מאחורייך" סימנתי לה עם ראשי.  לפני שהבינה איילין קפצה עלייה יחד עם מריה. ולאחר מכן הגיעו אדריאן אלי, מקס ודימיאן, דניאל וסם.
"סאם!" צעקה וקפצה עליו בחיבוק, נחלצת בקושי מאיילין ומריה.
"שלום לך אנאבל" חיבק אותה ונישק את ראשה "שלום סאם" נעמדתי מאחורי אנאבל, מצמיד אותה לגופי. "שלום לוקאס" ענה לי והפעם לא בקול קר.
למרות שלא חשוב לי כלכך מה אומרים עליי, חשוב לי לקבל את ברכתו של סאם.
"שמעתי שאתם מתחתנים" גופה של אנה שלי נדרך לצידי "תשמור עליה, מגיע לה את הטוב ביותר" ליטף את לחיה. "אכן מגיע לה את הטוב ביותר והיא תקבל אותו ללא תנאי" אמרתי נחוש ובטוח בעצמי.