Can't Let Go

פרק 16.

נקודת מבט אנאבל
צילצול מרגיז קטע את שנתי. פקחתי את עיניי ומסתכלת על השעון שהיה תלוי על הקיר.
השעה היא 6:40, ידעתי שאם אני אקום עכשיו אני לא אצליח להירדם שנית. העפתי את השמיכה מגופי, הולכת למקור הצילצול. נכנסתי לחדר של הבנות, רואה שאת הבובת נפלה מהמדף, לחצתי על המתג שמכבה אותב והחזרתי אותה בחזרה למקומה.
יצאתי מחדרם של הבנות והבנתי שאני לא היחידה שהתעוררה מין הרעש "בוקר טוב" אמרתי ללוקאס והוא ענה לי חזרה, עקפתי אותו נכנסת לחדרי להתארגן. היום החלטתי שאני קונה לי פלאפון. די אני כבר לא יכולה להשתמש בטלפון הביתי. לבשתי חולצה משובצת אדומה וטייץ שחור על כפכפי הוויאנס. וויתרתי על האיפור וסירקתי טיפה את שיערי.
ירדתי לקומה הראשונה רואה את דמותו של לוקאס יושבת במטבח ליד האי. "מה את עושה היום?" שאל אותי ולגם מכוס הקפה שהייתה בידו."אהה חסכתי קצת מהעבודה שהייתה לי ונראה לי שאני אלך לקנות לי פלאפון, למרות שאני לא ממש יודעת להשתמש בו. " עניתי לו בחזרה בזמן שאני מכינה לעצמי כוס נס בכוס חד פעמית.
" את לא צריכה להשתמש בכסף שלך. אני אקנה לך" אמר לי מתעקש "אני מעדיפה לקנות מכספי. זה טוב לי שאני יודעת שהרווחתי את זה ביושר" אמרתי בגאווה. "בסדר" נאנח מובס אבל משהו אומר לי שזה לא נגמר. שתיתי את כוס הנס שלי בדרך בזמן שלוקאס נהג. עצרנו בבנק לקחת קצת כסף מהחשבון חיסכון שלי ונסענו לקניון.
זה היה קניון אחר, הוט היה עצוםםם פי שלוש גדול מהקניון שהייתי בו עם חבר של מקס וגם הוא ממש יקר, כל הקניון הזה מותגים.
עברנו בגלאי מתכות בכניסה לקניון ולוקטס ציפצף השומר בא להגיד משהו אך ברגע שרטה את מבטו של לוקאס, הוא סתם.
נכנסו לחנות של מכשירי סלולר וכשהמוכר ראה את לוקאס גם הוא נמתח במקומו. לןקאס גיחך בהומר ואני שלחתי מבט חם למןכר.
הסתכלתי על פלאפונים מנסה להבין איך משתמשים בהם, בזמן שלוקאס הלך לבחור מטען ועוד כמה דברים. אני יודעת שזה נשמע פרמיטיבי, אבל אף פעם לא היה לי פלאפון.
היה שם הכל מנוקיה מקשים ועד אייפון שש פלוס. ראיתי בפינה פלאפון קטן חמוד שלא עלה כלכך הרבה כסף " זה טוב להתחלה" מלמלתי לעצמי והושטתי יד לקחת אותו אך יד שהונחה על כתפי עצרה אותי "את לא לוקחת את זה" אמר לוקאס וסובב אותי אליו "אני כ-"באתי להגיד אל לןקאס קטע אותי בגסות "קניתי לך כבר אחד" אמר לי מחזיק בידו קופסא שעליה רשום 'אייפון 6+'
"אבל לוקאס אני לא יודעת איך להשתמש בזה!. וגם זה הרבה מעבר לתקציב שלי" אמרתי נאנחת "אני אלמד אותך. ולא שמעת כבר שאמרתי לך שקניתי לך?" שאל וגרר אותי מחוץ לחנות ואני יכולה להישבע ששמעתי אנחת הקלה מהמוכר.
המשכנו להסתובב בקניון ולוקאס ניסה לקנות לי דברים אך אני סירבתי בתוקף.
עוד יומיים יש לי יום הולדת והחלטתי שהיום אני אקנה לעצמי מתנה.
המשכנו ללכת עד שתפסה את מבטי שמלה שחלקה העליון בצבע לבן וחלקה התחתון בצבע כחול כהה. היא הייתה כלכך יפה ועדינה בו זמנית. ניגשתי לחלון הראווה מסתכלת עליה, לא מסוגלת להסיט ממנה את מבטי.
הסתכלתי על מחירה וראיתי שהיא עולה 1,200 דולר.
לא נורא אנאבל, לא תמיד מקבלים את מה שרוצים. שיעולו של לוקאס קטע את מחשבותיי. "אנאבל נמשיך?" שאל אותי ואני הנהנתי לו לכן.
הסתובבנו בקניון ולבסוף החלטנו לעצור לאכול גלידה. "אנאבל קחי לך איזה טעם שאת רוצה אני תכף חוזר" אמר מסתכל לעבר משהו והולך.
"אפשר בבקשה וניל עוגיות?" חייכתי למוכרת הנחמדה שנראה לי בסביבות גיל הארבעים
"כמובן ילדתי. ומה בשביל החבר שלך?" שלה בנחמדות " לא לא לא, הוא לא החבר שלי" מיהרתי לשלול את דבריה "חבל. רואים במבטו כמה את חשובה לו" אמרה לי.
בטח חשובה לו.. בגלל הוא העיף לי סטירה, לא לא די אנאבל הבטחת להשאיר את זה מאחור. "אהה תשימי בשבילי שוקולד ווניל" אמרתי לה בהיסוס כי אני לא יודעת איזה טעם הוא אוהב. איך שבאתי לשלם למוכרת לוקאס הגיע ושילם במקומי. "תודה ויום טוב. תזכרי מה אמרתי לך ילדתי" אמרה שולחת לי חיוך חם וכך גם אני.
התיישבנו באחד הספסלים מחוץ לקניון ואכלנו בשקט עד שלוקאס דיבר "מה את צריכה לזכור?" אמר לי בפנים לא מבינות
"אהה זה לא משנה, וואי הגלידה ממש טעימה" אמרתי משנה נושא "כן היא כן. וגם קלעת בול לטעם שלי" אמר בהפתעה ואני חייכתי לעצמי בגאווה.
לוקאס הרים את מבטו מעבר לכתפי ואני הסתובבתי גם, פוגשת במבטי שני אנשים חמושים באקדח. סובבתי את מבטי חזרה ללוקאס בחשש "אנחנו עכשיו נקום ונלך בלי לעורר יותר מידי חשד,בסדר? אמר לי בקול רגוע והתרומם מהספסל. איך שהתרוממנו מהמספסל התחילו לירות לכיוונינו, התחלנו לרוץ ולוקאס שלף את הקדח שלו והחל לירות בהם" אנאבל רוצי לרכב" צעק לי בזמן שהוא יורה בהם ואני מספיקה לראות את אחד מהם נופל. באותה שנייה שפתחתי את דלת המכונית הרגשתי כאב חד בבטני.נכנסתי במהירות לרכב והסתכלתי על בטני רואה שדם נוזל ממנה. התחלתי להיאנח מכאבים והתאפקתי לא לבכות. לוקאס נכנס לרכב מהר, מתניע ונותן גז. "אחח" צעקתי בכל ולוקאס הפנה את מבטו אליי "אנאבל פאק!" אמר לעצמו בעצבים וסובב במהירות את הרכב. הוא נתן לי יד ולחצתי אותה בחוזקה והוא נסע יותר מהר "לוקאס" לחשתי לו וראייתי מתערפלת מהכאב "אנאבל אל תעצמי עיניים תישארי איתי" אמר לי והסתכל עליי בלחץ "כואב לי" לחשתי לו מנסה לשמור על עיניי פתוחות. הסתכלתי על בטני וראיתי שלולית דם קטנה על הכיסא. לוקאס החנה את רכבו ליד האחוזה, הוציא אותי מרכבו שאני על ידיו.
רגע למה הוא לא הלך לבית חולים 'דעע אנאבל שכחת מי הוא'
נכנסנו הביתה שאני על ידיו ואדריאן רץ אלינו "ילדתי תירגע אני קורא לרופא" אמר מלטף את ראשי ורץ לטלפן לרופא "לוקאס עלה במהירות אך בזהירות, נזהר לא להכאיב לי.
באותו רגע שהוא הניח אותי על המיטה, הבנות ואמא של לוקאס(דודה שלו שמשמשת לו בתור אמא) נכנסו לחדר. "בל!" שתיהן צעקו וקפצו עלי בחיבוק "אחח" צרחתי מכאב כאשר סופיה קפצה על פצעי. לןקאס ומריה, אימו של לוקאס הוציאו אותן מהחדר והרופא נכנס.
"אוקי כולם יוצאים מהחדר רק אחד נשאר" כולם יצאו והשאירו רק אותי ואת לוקאס ואת הרופא.
"אנאבל אין לי חומר הרדמה אז זה יכאב לך" אמר מסתכל עליי במבט מתנצל" רגע! יש לי רעיון" לוקאס אמר וניגש למגירה מוציא ממנה פחית קטנה "תשתי זה אלכוהול. תנצרי את הרגע הזה כי את בחיים שלך לא תיגעי בזה יותר" אמר לי במבט מאיים ואני הנהנתי לו. במהירות לוקחתי את הפחית שותה ממנה כמה שלוקים.
הטעם היה מגעיל וגרם לי תחושה של רצון להקיא אך התגברתי.
לחצתי בחוזקה את ידיו של לוקאס כאשר הרופא התחיל לגעת בבטני "אנאבל אל תירדמי תישארי איתי.." אמר לי אך ברגע שהרגשתי כאב חד עולמי חשך עליי