Can't Let Go

פרק 20

נכנסתי לביתה, מניחה את השקית על הריצפה ומחבקת אותה וקוברת את ראשי בצווארה "איילין התגעגעתי כלכך" אמרה מרגישה איך דמעה זולגת מלחי.
חיזקתי את חיבוקי בה, כאילו רק אנחנו בעולם.
התנקנו החיבוק והסתכלתי בעינייה עיניי החומות נפגשות עם עינייה השחורות.דמעה זלעה מעינייה היא התיישבה על כיסא וסימנה בידה לי וללוקאס שעדיין היה מבולבל.
"למה את פה? הם יהרגו אותך" לחשה לי והרגשתי את גופו של לוקאס נדרך ולסתו מתקשה. "הם לא יעשו לי ולך כלום, אני בטוחה בזה" אחזתי בידייה לאות תמיכה. "אני תמיד דאגתי לך ותמיד אדאג" מלמלתי לעצמי יותר מאשר לה.
"אתם רוצים משהו לשתות? אני בדיוק התחלתי להכין תה." נעמדה "אני אשמח לקפה" לוקאס אמר ואני הנדתי לשלילה. הסתכלתי עליה, שיערה האפיר וגבה מקוף קצת אבל היא עדיין נשארה גברת יפייפיה
"מי היא" לוקאס לחש לאוזני "בזמן שהייתי עם אלי ברחוב היא תמיד הייתה דוגאת לי, כמו רוברט ואישתו, אלא שהכרנו. אבל היא, היא אמא של זאק היא דמות אם בשבילי, מודל להערצה. בזכותה לא נפלתי לסמים שניסיתי פעם" לחשתי את הסוף ועינו של לוקאס נפערו אך בו בזמן התמלאו הערצה לגבי האישה.
"אז איש צעיר.. אני מקווה שאתה שומר לי עליה" אמרה ולוקאס התרומם ולקח את כוס הנס עם הנהון תודה. הרגשתי איך לחיי מאדימות ממבוכה "אני תמיד אשמור עליה" אמר והתחלנו לשקוע לשיחה לתוך הלילה.

"חמודים שלי, אני חושבת שתלכו, כבר עשר בלילה ומסוכן פה בשעות האלה" אמרה לנו בדאגה ואני ולוקאס גיחחנו. היא כנראה לא יודעת מי הוא. "תודה רבה לך על הכל איילין" חיבקתי אותה וכך גם לוקאס.
נכנסו לרכב ופרץ של שאלות יצא מפיו של לוקאס " מי רוצה להרוג אותך? למה? מי זה זאק? כמה זמן את מכירה אותב?" שאל במהירות "וואו תירגע קאובוי, לאט לאט.
אני מכירה את איילין כבר עשר שנים. אנחנו לא יודעות מי רוצה להרוג אותנו ולמה, ניסו כמה פעמים אבל כל פעם משהו קרה והם לא הצליחו" עניתי לו בוחרת להתעלם מהשאלה מיהו זאק.
"אם כבר אני צריכה לשאול אותך. איפה לעזאזל הייתה כל יום שחזרת עם דם על החולצה שלך? לא היית בבית בכלל" אמרתי בקול והרגשתי איך דמי זורם בעורקיי " לא עינייך" אמר בקרירות, התניע ונסע במהירות מהמקום.
הנסיעה הייתה שקטה והיה אפשר לחתוך את האוויר בסכין.
לוקאס החנה את הרכב בחנייה הפרטית ויצאתי מהאוטו טורקת את הדלת,מתעלמת מהמבט שלוקאס שולח לי ועולה לחדרי במהירות, סוגרת את הדלת. החלפתי בגדים ונשכבתי במיטה מדליקה את הטלוויזיה.
הרגשתי איך עיניי מכבידות עליי, עצמתי אותן אך לא נרדמתי.
אני באוויר, מוחזקת בידיים חמות, בגוף חם.
ריפרפתי בעיניי רואה למולי את דמותו של לוקאס. "תשני, קטנה" לחש לי ונישק את ראשי. עצמתי את עיניי וסוף סוף נפלתי לשינה עמוקה.

ריפרפתי בעיניי עד לפתיחתן, לא מזהה את החדר שהיה מולי ואז נזכרתי באירועי הלילה. ראשי היה על חזהו של לוקאס וידי ליד ראשי. התרוממתי בעדינות, מנסה לא להעיר אותו, אך לפני שהספקתי להגיב נמשכתי חזרה למיטה. "אופ" אנחת הפתעה יצאה מפי. "מה?" מה עכשיו?! "למה קמת?" שאל מלטף את לחי "א. תעיף את היד שלך ממני" אמרתי מעיפה ממני את ידו "ב. לצחצח שיניים" קמתי מהמיטה, בורחת לשירותים ונועלת.
איזה גבר מתסכל.
ציחצחתי שיניים ויצאתי חזרה לחדר. דמותו של לוקאס כבר לא שכבה במיטה.
ירדתי למטה, מריחה ריח של גן עדן.
לוקאס ואדריאן בישלו ועיניי נפתחו בפליאה.
"אל תיהי כלכך המומה אנאבל" אמר לי לוקאס מבלי לסובב את גבו. הוא קוסם או משהו?
"את האמת, הוא בשלן די טוב" אמר לי אדריאן
התיישבתי ליד האי מסתכלת על שניהם מבשלים.
לוקאס גדול לעומת אדריאן.
שרירו נעו דרך חולצתו ולתדהמתי מצאתי זאת מושך במיוחד.
לוקאס הניח מולי צלחת עם חביתה, ירקות ופרוסת לחם.
אכלתי לאט את הירקות והרגשתי כאילו אני מתפוצצת אז הרחקתי את הצלחת ממני. הרמתי את ראשי נתקלת במבטו הבוחן של אדריאן ובמבטו הכועס של לוקאס "אדיראן תשאיר אותנו לבד" לסתו הדהדקה מכעס ואדריאן עזב לפני שהוא יתפוצץ.
"תאכלי" קולו לא עלה על לחישה והכעס נשמע ברור בקולו.
"אני לא רעבה" לחשתי לו, מסתכלת בעיניו.
"אני נשבע לך אנאבל שם לא תאכלי, את לא תיהי מרוצה מהצעד הבא שלי" הוא התקרב אליי מרחק מסוכן.
יכולתו להרגיש את הבל פיו החמים ולהריח את ריחו. ניערתי את ראשי מצב לצד ולקחתי צעד גדול אחורה. "אתה לא תעשה לי כלום!" לחשתי לו קובעת עובדה. "מאיפה את כלכך בטוחה?" הרים גבה והסתכל עליי בשעשוע מעורב בכעס " כי אני בטוחה" הרמתי את ראשי אליו, שוקעת בעיניו הכחולות.
הסתובבתי והתחלתי ללכת אך ידו השרירית משכה אותי לאחור ומסובבת אותי גורמת לי להיפגש על חזה שרירי. "לעולם את לא מפנה לי את הגב" יכולתי לראות את התכלת שבעינו הופך לכחול ככה ולפני שהספקתי להגיב שפתיו נפגשו בשלי בחוזקה.
השתנקתי לתוך פיו והוא ניצל את זה והכניס את לשונו לפי. הלכתי אחורנית מעוצמת הנשיקה, נפגשת עם האי ונשענת עליו עם ידי. לוקאס כלא אותי בגופו, לא נותן לי ניסון בריחה. ניתקנו את שפתינו והרגשתי איך החום עולה לגופי ולחיי סמוקות. "את שלי" אמר לי נושק לפי נשיקה קטנה ויוצא מהבית.