ניסיתי למחוק את הדמעות שלי מבלי למרוח את האיפור שלי יותר מידי בדרך לשער האחורי של האקדמיה.
לב חיכתה לי שם, נשמתי עמוק כשראיתי אותה מרחוק אסור שאף אחד בינתיים ידע שג'ון עזב זה יקנה לו קצת זמן ללא שאלות מיותרות.
"הכול בסדר?", לב שאלה בדאגה שהגעתי אליה, "יש במסיבה הזאת אלכוהול?", שאלתי אותה והיא הגיבה בצחוק שכן, "אז הכול מצוין".
יצאנו מהשער האחורי לכיוון היער תלמידים רבים עשו את זה גם התגנבו בשקט החוצה והלכו דקות רבות ביער מזל שבאתי עם נעלים נוחות.
הגענו לקרחת יער שהייתה מלאה בתלמידים המקום עצמו נראה כמו מסיבת טבע מטורפת מוזיקה חזקה נשמעה ברקע אני ולב התקדמנו אל עבר שולחן שהיה מלא באלכוהול.
שתיתי המון אולי אפילו יותר מידי אבל הידיעה הזאת שג'ון עכשיו נוסע לבד ורחוק עשתה לי חשק לשתות יותר ויותר.
לב משכה אותי לרחבה נתתי לאלכוהול למוזיקה ולריקודים להחזיק אותי באופוריה אבל הכול התפוגג מהר ובחילה מהאלכוהול הציפה אותי.
"אני תכף חוזרת", אמרתי ללב והתרחקתי מכל הרעש וההמולה התקדמתי לעברו של נחל קטן שזרם לים והיה לא רחוק משם, השקט היחסי והרוח עשו לי טוב ולא רק לי ..
מישהו עמד אל מול הנחל ידיו בכיסים ומבטו היה רחוק אל האופק התקדמתי צעד קדימה ופגעתי באבן שהתגלגלה והרעישה, אותו אחד הסתכל לעבריי.
"אני מצטערת לא התכוונתי להפריע", התנצלתי בחיוך עד שהרמתי מבטי אל עיניו של אותו אחד זה היה אדם, מה הוא עושה כאן?
הוא עמד כמו פסל ולא זז רק הביט בי במבט כואב הוא נשם עמוק והתקדם חזרה לכיוון המסיבה, "אדם", קראתי לו כשהוא עמד קרוב אליי אני לא יודעת מה גרם לי לעשות את זה.
הוא נעצר ממש לידי האוויר נהיה כבד הוא הסתכל עליי והרגשתי את הגוף שלי כואב, "למה עזבת?", הוא שאל אותי לפתע ואני השפלתי מבטי.
"לא הייתה לי סיבה להישאר", שקט שרר בנינו רק המבטים שלנו עוד יצרו קשר הוא התחיל שוב לפסוע אל עבר המסיבה ושוב קראתי בשמו עצרתי אותו.
"אני לא סיבה טובה?", הוא שאל מבלי להסתכל עליי והלב שלי נצבט, "אני חשבתי שאתה שונא אותי".
אדם צחק צחוק קטן ונעלם משם לא נשארתי יותר מידי זמן לערר בזה וחזרתי חזרה למסיבה נעצרתי אל מול המסיבה ונשענתי על אחד מהעצים.
"את בסדר?", מישהו שאל אותי הרמתי מבטי אליו.
לקח לי זמן להבין מי זה, הוא לא היה לבוש בחליפה כרגיל הוא לבש חולצה שחורה קצרה וג'ינס משופשף מזכיר לי את ג'ון בפעם הראשונה שראיתי אותו.
"מה אתה עושה כאן?", שאלתי את עוז הסוכן הממשלתי שירה בנו ושהחזיר אותי לאקדמיה הוא הסתכל סביבו וחייך.
"זה מצחיק לראות אתכם מתנהגים כמו בני נוער רגילים", הוא כזה חצוף אלוהים.
"לאן נעלמת?", לב הצילה אותי מלהמשיך את השיחה אתו אני יודעת שזה כבר היה מוגזם אבל כל מה שקרה עכשיו עם אדם רק גרם לי לרצות לשתות יותר ואני שתיתי ורקדתי עד שהגוף שלי לא עמד בזה יותר.
יצאתי שוב מההמולה הצידה נשענתי על אחד מהעצים ניסיתי לנשום קצת אוויר אבל מעדתי ונפלתי על ברכי.
"היי את בסדר?", מישהי ניגשה אליי במהירות.
"הכול בסדר היא איתי", שמעתי קול אבל לא יכולתי לזהות עם כל הרעש הזה, ידיים לפתע תפסו בי מישהו הרים אותי בין ידיו והרחיק אותי מהמסיבה ניסיתי לפתוח עיניי לאט.
"אדם?" הסתכלתי על אותו בחור שהחזיק אותי אבל הייתי מטושטשת לחלוטין, זה לא היה אדם.
"עוז?", הסתכלתי אל פניו והוא חייך לעברי.
YOU ARE READING
שייך לי - בני הנפילים 2
Fantasyעונה שנייה לסיפור שייכת לי !! .. "אז למה נסעת בלעדיי? למה לא סיפרת לי שאבא שלי הוא זה שתקף אותך? למה לא ספרת לי שכבר תקף אותך מלאך בעבר?", צעקתי לעברו. "בגלל שלא רציתי שתרגישי אשמה", ג'ון השפיל מבטו ואני כבר הייתי מבולבלת ממש, "על מה אתה מדבר ג'ון?"...
