עצמתי עיני בחוזקה לא רציתי לראות את זה לא רציתי לראות את אבא שלי הורג את ג'ון מול העיניים שלי.
קול חזק של בניין קורס גרם לי לפתוח את עיניי, בין ג'ון ובין אבא שלי עמד מישהו עם כנפיים שחורות ומרשימות דומות בגודלן לכנפיים של אבא שלי.
עיניו היו ירוקות ושערו שחור הוא היה נראה כמו ג'ון אבל מבוגר יותר, גדול יותר, מרשים יותר.
הוא ספג את הנוצות של אבא שלי לפני שהן פגעו בג'ון.
"זה מפסיק! גרמת להם למספיק בלגן וכאב הרגת יותר מידי אנשים ובני נפילים אתה חוזר יחד איתי למטה", הוא אמר בקול מרשים אבא שלי צחק והוציא אבן קטנה מהכיס שלו אותה אבן שהוא גרם לי לגנוב עברו.
אותו אחד תקף את אבא שלי במהירות האבן נפלה מידו, הרמתי עיניי אל עבר ג'ון הוא נשען על הקיר לא ראיתי שריטות על גופו מנוצות הקלה הציפה אותי התקדמתי בזחילה אל עבר האבן.
"אל תגעי בה אי אפשר לדעת מה יפעיל אותה", ג'ון התנשף אבל שלחתי ידי אל האבן במהירות אותו אחד שנלחם בו ואבא שלי הרסו את כל המקום הבניין התחיל לקרוס.
קמתי ברגליים מתנדנדות לעברם כשהאבן ביד שלי הראש שלי הסתובב מסך שחור התחיל לרדת לי מול עיניי אבל המשכתי להתקדם לעברם.
אותו אחד זרק את אבא שלי בחוזקה האדמה תחת הרגליים שלי רעדה נפלתי קרוב אל אבא שלי.
"ילדה שלי תעזרי לי", הוא ביקש ממני.
"אתה אף פעם לא היית אבא בשבילי", התקרבתי אליהם בחיוך כואב וזרקתי את האבן לאותו אחד שתקף את אבא שלי, הוא תפס באבן עמד מעל אבא שלי והתחל לדקלם מילים בלחש שמעולם לא שמעתי.
צרחה של כאב נשמע מפיו של אבא שלי כל הוורידים בגופו הפכו שחורים ועיניים נעצמו.
התרחקתי ממהם לאט נשענת על הקיר בשביל לא ליפול על הרצפה, אותו אחד ניגש לעברי ועזר לי להתיישר, "את בסדר?", הוא שאל אבל אני לא יכולתי להזיז מבטי מאבא שלי.
"הוא מת?", הסחרחורת גברה עליי עיניי נעצמו גופי נשמט לאחור, אותו אחד תפס בי לפני שהספקתי ליפול על הרצפה.
"את תהיה בסדר", שמעתי אותו אומר לפני שאיבדתי את ההכרה.
*
פתחתי את עיניי לאט הייתי בתוך האוטו לבד, כמה גברים ממסדר הכנפיים הסתובבו סביב הבניין ראיתי אותם מרימים את לב ורון אל עבר המכוניות.
פתחתי את דלת המכונית ונכנסתי חזרה אל הבניין, המקום היה הרוס עוד יותר ממקודם, באמצע הבניין עמדו ג'ון דריק וכמה אנשים ממסדר הכנפיים מסביב לאותו אחד שעזר לנו.
התקדמתי לעברם ג'ון היה הראשון להבחין בי הוא התקדם לעברי במהירות ונישק אותי נשיקה כואבת וארוכה.
משכתי אותו קרוב אליי הכי שיכולתי לא היה לי אכפת מהטקס הטיפשי ומכל מה שקרה רק שמחתי שהוא היה בחיים שלא איבדתי אותו.
דמעה ירדה מעיניי ג'ון ניתק את שפתיו לאט ממני וניגב את הדמעה.
דריק ליווה את מסדר הכנפיים החוצה נשארנו שם רק אני ג'ון ואותו אחד, "בואי אני רוצה שתכירי מישהו", ג'ון אמר בזמן שהוא תופס חזק בידי.
"ליה תכירי, זה אבא שלי".
YOU ARE READING
שייך לי - בני הנפילים 2
Fantasyעונה שנייה לסיפור שייכת לי !! .. "אז למה נסעת בלעדיי? למה לא סיפרת לי שאבא שלי הוא זה שתקף אותך? למה לא ספרת לי שכבר תקף אותך מלאך בעבר?", צעקתי לעברו. "בגלל שלא רציתי שתרגישי אשמה", ג'ון השפיל מבטו ואני כבר הייתי מבולבלת ממש, "על מה אתה מדבר ג'ון?"...
