דריק נסע במהירות אל עבר העיר שלו לא ידענו מה אבא שלנו עושה שם אבל אם אפשר לנחש זה בטוח לא יסתיים בטוב, דריק היה בלחץ הרגישו את זה עליו.
ג'ון הציע להחליף אותו בנסיעה אחרי שדריק נסע במשך כל הלילה אבל דריק היה חדור מטרה כל מה שהוא רצה זה להגיע לבית שלו ולראות שכול החברים והאנשים שהכיר בסדר.
אני מבינה את הלחץ של דריק גם אני הייתי ככה לפני שראיתי את אימא שלי ולמרות שלדריק אין אימא הוא השאיר בעיר שלו המון אנשים שהיו קרובים אליו.
הרגשתי לפתע דמעה יורדת על הלחי שלי זאת הייתה דמעה של דם ג'ון הסתכל עליי בדאגה, "את בסדר?", הוא שאל ואני ניגבתי את הדמעה.
"ליה אני חושב שאנחנו צריכים לדבר על מה שקרה", הוא לחש לעברי, הסתכלתי על דריק הוא ישב קדימה, "ג'ון זה לא הזמן".
"זה בדיוק הזמן מתי תבין שכל מה שאני עושה אני עושה בשבילך?", הוא שאל מתעלם מדריק לחלוטין כאילו לא היה אתנו באוטו הרמתי מבטי אל העיניים הירוקות של ג'ון.
"אתה שיקרת לי אתה עבדת עליי כדי שאהיה נשואה לך איפה דבר כזה קיים?", הרמתי את קולי ודריק כחכך בגרונו בחוסר נוחות.
"אנחנו קרובים", דריק אמר ואני לא הסכמתי להמשיך את השיחה הזאת עם ג'ון אני באמת לא מצליחה להבין אותו.
נכנסו לתוך עיר גשם חזק הציף את הרחובות דריק נסע ישר לבית הקולנוע הישן.
ירדנו כולנו מהרכבים, ג'ון הכניס אקדח לחגורה שלו ככה גם רון ודריק, רון הוציא סכינים קטנות וחדות והעביר לאדם ולב.
ג'ון לקח סכין אחת ונעמד מולי, "אולי תיקחי את האקדח שלי?", הוא שאל אותי אבל העדפתי שהאקדח יהיה אצלו אם אבא שלי ימצא אותו.
"אני לא צריכה אקדח אבל אני יכולה את הטלפון שלך?", שאלתי אותו, ג'ון הסתכל עליי בהפתעה אבל הוציא את הטלפון מהכיס שלו ונתן לי אותו.
"זה קולנוע ישן סגרו אותו כי גילו שהבניין לא עומד בתקן בטיחות יש שני קומות בכל קומה ארבעה אולמות ועוד חדרי שירות ניכנס בשקט נתפצל לזוגות ונתחיל לסרוק את הבניין המטרה היא לא להיכנס לקרב שאי אפשר לצאת ממנו עם אבא שלנו אלא רק להוציא משם את איאן", דריק תדרך אותנו כמו מפקד.
התקדמנו כולנו לקולנוע, גשם הרטיב אותנו.
המקום היה מסריח וחשוך דריק ואדם פנו לצד אחד ורון ולב לצד השני אני וג'ון התקדמנו בשקט לקומה השנייה.
רגע לפני שעלינו במדרגה האחרונה ג'ון תפס ביד שלי חזק ומשך אותי אליו הוא הצמיד את השפתיים שלו לשלי לנשיקה קצרה.
"אני אוהב אותך", הוא לחש והמשיך להתקדם.
קול כדור נפלט מאקדח נשמע בקומה למטה אני וג'ון באנו להסתובב ולרדת חזרה למטה אבל ג'ון לפתע נדחף בפראות במדרגות על ידי איאן, הוא ברח ואני בעקבותיו נכנסתי אחריו לאחד האולמות האולם שהיה ריק.
איאן לפתע תפס בי והעיף אותי לקצה שני של האולם הגב שלי נחבט בקיר ונפלתי על פניי.
"לא היית צריכה לחזור הנה", הוא אמר ושלף את הכנפיים שלו בפראות.
YOU ARE READING
שייך לי - בני הנפילים 2
Fantasiעונה שנייה לסיפור שייכת לי !! .. "אז למה נסעת בלעדיי? למה לא סיפרת לי שאבא שלי הוא זה שתקף אותך? למה לא ספרת לי שכבר תקף אותך מלאך בעבר?", צעקתי לעברו. "בגלל שלא רציתי שתרגישי אשמה", ג'ון השפיל מבטו ואני כבר הייתי מבולבלת ממש, "על מה אתה מדבר ג'ון?"...
