שכבתי לצדו של ג'ון במיטה שלו הוא עדיין ישן, אבא שלי אמר לי שזה מה שיקרה שג'ון יסלח לי וירצה אותי אם אעשה מה שהוא אמר לי והוא צדק.
ג'ון דאג לי כל כך שהוא שכח לגמרי מאדם הרגשתי באיזה שהוא מקום שאני מרמה אותו אבל עוד לא יכולתי לחשוף בפניו מה שבאמת קרה לי כשנפלתי מהצוק.
ג'ון פתח לאט את עיניו הוא הביט בי וחייך חצי חיוך הוא הצמיד אותי אליו בחיבוק הרגשתי את חום גופו הוא נישק לאט את הצוואר שלי נשיקות גדולות עם שפתיו ידיו ליטפו את גופי הוא רצה אותי אבל לא יכולתי, "ג'ון".
"מה י ?", הוא הרחיק את שפתיו מצווארי, "אני לא מרגישה טוב מהנפילה לים ואני חייבת ללכת", קמתי מהמיטה והתלבשתי במהירות.
ג'ון התיישב על המיטה הוא תפס במותניי וקירב את גבי אליו הוא הזיז את שערי הצידה ונישק את העורף שלי נשיקות שהעבירו בי צמרמורת והרגשה נעימה.
אבל לא יכולתי להוציא לי מהראש את כל מה שקרה הסתובבתי אליו נישקתי אותו נשיקה ארוכה על השפתיים שלא יחשוד בדבר הוא ניסה למשוך אותי קרוב אליו.
"ג'ון אני באמת חייבת ללכת קרו המון הרבה דברים לאחרונה שאני מתה לחזור לשגרה משעממת ויש לי היום מלא שיעורים".
נשקתי את שפתיו נשיקה קצרה והתקדמתי לכיוון היציאה קשה לי לשמור סודות ממנו ככה אבל זה לטובתו אם הוא ידע עכשיו שלא סיפרתי לו על אבא שלי הוא ישנא אותי במיוחד אחרי שהוא תקף אותו.
הגעתי אל בית הספר שהיה מלא בתלמידים שצחקו ודיברו שוב על אותם משחקים שמתקרבים הפעמון צלצל וכולם נכנסו לכיתות והמסדרון התרוקן.
עמדתי מול הכיתה שלי הלוואי והייתי חוזרת לבית הספר הקודם שלי לשבת לצדו של בן ללמוד דברים רגילים ולא להתעסק בכל מה שעכשיו אני מודעת אליו.
לא נכנסתי לכיתה לא היה לי זמן להתעסק בזה באמת, המשכתי הלאה ועליתי לקומה השלישית, בדרך כלל רוב השיעורים של אחרי הצהרים עם המדריכים הועברו בכיתות האלה שלא היו רגילות כלל.
דפקתי על הדלת האחרונה במסדרון ופתחתי את הדלת איאן ישב מול אדם, "הלחש נכון, זה אתה שלא מרוכז אתה חייב להתאפס על עצמך", איאן אמר לאדם.
הופתעתי לשמוע תמיד חשבתי שאדם הוא האיש הכי ממוקד שאני מכירה פתחתי את הדלת עוד קצת ושניהם הסתכלו עליי בהפתעה.
"אמיליה מה את עושה כאן?", איאן שאל אותי בהפתעה היה לו את העיניים החומות שלי ושל דריק אבל שערו היה שטני.
"ליה לא אמיליה ואני צריכה לדבר אתך על משהו חשוב", אמרתי לו משתדלת להתחמק ממבטו של אדם.
איאן פנה אל אדם, "אדם אני מאמין שיש לך שיעור אנחנו נדבר מאוחר יותר תמשיך להתאמן", אדם לקח את התיק שלו התקדם לכיוון היציאה ועקף אותי במהירות.
סגרתי את הדלת אחרי אדם הנחתי את התיק שלי והתיישבתי מול איאן, "מוזר לי שאת פונה אליי אני חושב שלא החלפנו שני מילים מאז שחזרת הנה".
"הייתי עסוקה בשיגעון של דריק", הסברתי לו והוא חייך והבין, "במה אני יכול לעזור לך?", הרמתי מבטי אליו ונשמתי עמוק.
"פגשתי את אבא שלנו".
*מזכריה לכולם הם חמישה אחים דריק הגדול מבניהם אחריו איאן, אמיליה אמיר ונטלי*
YOU ARE READING
שייך לי - בני הנפילים 2
Fantasyעונה שנייה לסיפור שייכת לי !! .. "אז למה נסעת בלעדיי? למה לא סיפרת לי שאבא שלי הוא זה שתקף אותך? למה לא ספרת לי שכבר תקף אותך מלאך בעבר?", צעקתי לעברו. "בגלל שלא רציתי שתרגישי אשמה", ג'ון השפיל מבטו ואני כבר הייתי מבולבלת ממש, "על מה אתה מדבר ג'ון?"...
