ג'ון ישב על המיטה שלו בזמן שחבשתי את החתכים היותר גדולים שהיו על גופו, הוא סירב ללכת למרפאה.
"ליה", ג'ון הזיז שערי לאחור וליטף את פני סיימתי לחבוש את החתך האחרון הוזזתי ממני את ידו של ג'ון וקמתי מהמיטה.
"ילדה די", ג'ון קם לאט מהמיטה רואים שהוא תשוש וכואב אבל חוסר הידיעה שיגע אותי.
"מה קרה לך? מה אתה ואחי לא מספרים לי?", נשענתי על הקיר מאחוריי שילבתי ידי, איך אחרי כל מה שעברנו הוא מסוגל להסתיר ממני סודות?
"אני בסדר זה סתם תאונה", הוא העביר אצבעותיו לאורך ידי אבל הוזזתי אותו ממני.
"לא אני לא מאמינה לך אני חשבתי שזה אני ואתה נגד כולם עכשיו אתה זומם עם אחי עם האיש שברחנו ממנו".
"אני לא הפסקתי לחשוב עלייך לרגע", הוא לא לקח אותי ברצינות.
"די ג'ון", התרחקתי ממנו והתיישבתי בכבדות על המיטה הוא התיישב על ברכיו מולי בכבדות.
"ליה שלי אני התגעגעתי אלייך, כל הדרך רק חשבתי על הרגע שאראה אותך על הנשיקה שלך החיבוק שלך אל תכעסי עליי".
לא יכולתי שלא לכעוס עליו חיכיתי שיחזור דאגתי כמו משוגעת ובצדק והוא פשוט לא מספר לי כלום ומשתף פעולה עם אחי.
"מה אתה ואחי מסתירים ממני?", שאלתי אותו בפעם השביעית מאז שעזרתי לו להגיע לחדר.
"תסמכי עליי בבקשה זה לא חשוב הדבר היחידי שחשוב הוא שאת מוגנת אני תמיד אשמור עלייך את יודעת את זה".
הוא הסתכל עליי בעיניים הירוקות והמהפנטות שלו אבל הפעם זה לא יעזור לו.
"תנוח אתה פצוע".
קמתי מהמיטה והוא נשאר על ברכיו, "אל תלכי", הוא ביקש אבל לא יכולתי להישאר אתו אחרי שהוא משקר ומסתיר ממני דברים.
דווקא הוא מכולם.
חזרתי לחדר שלי נטלי ואדם ישבו על המיטה שלה, אדם היה נראה די משועמם כשנטלי חופרת לו.
"עוד פעם אתם?", לא שלטתי במילים שיצאו מפי, "את מוזמנת ללכת אם מפריע לך", נטלי התעצבנה עליי אבל כרגע אני ממש לא מציעה לה להתעסק איתי.
"נטלי תסתמי לפני שאני אספר לדריק שהוא בחדר שלנו", הסתכלתי על אדם לרגע ונשכבתי בכבדות על המיטה שלי.
"אני שנייה בשירותים ואז נלך מפה", נטלי סגרה את דלת השירותים ואדם קם מהמיטה שלה לכיווני, מה הוא רוצה?
"את בסדר?", הוא שאל ואני צחקתי זה היה ניסיון שלו להיות דואג, נחמד או משהו כזה.
"אני נפלא", אמרתי לו בציניות וכיסיתי את עצמי בפוך שלי מתפללת לרגע של שקט אדם התרחק חיכה לנטלי שתצא מהשירותים והם יצאו מהחדר.
עצמתי עיניי רק לרגע ונרדמתי במהירות ומסתבר שלכמה שעות טובות נטלי חזרה לחדר ונרדמה כבר אבל לב לא הייתה במיטה שלה.
ירדתי למטה לעשן סגריה, בקצב הזה אני אתחיל להתמכר ישבתי מחוץ למגורי הבנות הדלקתי את הסגריה.
בזווית העין ראיתי זוג מתנשק לא ייחסתי לזה הרבה חשיבות עד שראיתי אותם נפרדים לשלום ואת לב מתקרבת לעברי.
"ליה מה את עושה כאן?", היא שאלה חוששת ממשהו או יותר ממני משום מה, "אני סתם לא נרדמת".
"הבנתי", היא אמרה ניסתה לעקוף אותי אבל עצרתי אותה מלהיכנס לבניין, "עצרי זה היה דן?", שאלתי אותה אבל היא שתקה.
"תגידי לי אני לא אגלה לאף אחד", הבטחתי כשלב שיחקה עם שיערה הבלונדיני והארוך.
"זה היה רון", היא אמרה לפתע, "רון המדריך? חבר טוב של ג'ון?!", חייכתי אבל לב תפסה בידי בחשש.
"ליה אסור שתספרי לאף אחד, אחיך לא מרשה על יחסים בין מדריכים לתלמידים והוא הרבה יותר נוקשה מהמנהלת הקודמת ורק לך הוא מוותר על ג'ון".
YOU ARE READING
שייך לי - בני הנפילים 2
Fantasyעונה שנייה לסיפור שייכת לי !! .. "אז למה נסעת בלעדיי? למה לא סיפרת לי שאבא שלי הוא זה שתקף אותך? למה לא ספרת לי שכבר תקף אותך מלאך בעבר?", צעקתי לעברו. "בגלל שלא רציתי שתרגישי אשמה", ג'ון השפיל מבטו ואני כבר הייתי מבולבלת ממש, "על מה אתה מדבר ג'ון?"...
