עצרנו לישון הלילה במלון ישן בעיר, בחדר הייתה רק מיטה זוגית אבל זה פחות הטריד אותי כרגע.
ישבתי בקצה המיטה בזמן שג'ון התקלח התמונה של הילדה הקטנה מסתכלת עליי בזמן שאני חונקת את אבא שלה לא יצאה לי מהראש.
ג'ון יצא מהמקלחת הסתכלתי עליו לרגע הוא היה לבוש בבוקסר בלבד החזרתי שוב מבטי לרצפה, ג'ון לקח כיסא והתיישב מולי.
הרמתי שוב מבטי אליו הסתכלתי על פניו הוא גילח את הזקן הקטן שהוא גידל וקיצר את שערו השחור כפחם, פניו עכשיו היו לי מוכרות יותר.
"נראה לי שכדי שנדבר על מה שקרה", הוא אמר ושלח את ידו אל הרגל שלי הוא ליטף אותה לרגע קטן, אפילו המגע הכי קל ממנו העביר בי רגשות סוטרים.
הוזזתי את הרגל שלי מהיד שלו וקמתי, לא היה לי כוח לשיחה הזאת כרגע אבל ג'ון תפס בחוזקה ביד שלי מנע ממני ללכת.
"ליה תפסיקי להתחמק", התיישבתי בכבדות על המיטה, "מה קרה עם אבא שלך? לא מתאים לך להיות חסרת חלמה ככה".
הוא מדבר על מה שקרה עם הילדה הקטנה אבל לא היה לי החשק לדבר אתו זה הרגיש לי אחרת, ג'ון היה הבן אדם הכי קרוב אליי ועכשיו אני מרגישה שלדבר אתו מעיק עליי ועוד יותר עליו.
"אמרתי לך הוא שינה אותי הפך אותי לרוצחת", קמתי בכעס הפעם לא נתתי לו לעצור אותי אבל הוא קם אחרי בכל זאת.
"ליה", הוא אמר באנחה ואני התחרפנתי בתוכי.
"מה ג'ון?", קראתי לעברו בכעס, הוא התקדם אבל דחפתי אותו ממני, "מה אתה רוצה ממני?".
הוא התקרב שוב ניסיתי לדחוף אותו ממני עוד פעם אבל הוא תפס חזק בשני ידי והצמיד אותי לקיר.
"אני רוצה את ליה שלי חזרה!", הוא אמר והצמיד את שפתיו לשפתיי, דמעה ירדה מעיניי רציתי את זה כל כך אבל הרגשתי שבורה מידי.
ג'ון עזב לאט את ידי אבל לא הזיז את שפתיו שנישקו אותי חזק יותר, כואב יותר עם תשוקה וגעגוע לא נתפס.
הנחתי את ידי על החזה שלו ודחפתי אותו ממני לאט הוא ניתק את שפתיו משפתיי אבל לא התרחק הרגשתי עדיין את נשימותיו על שפתי.
"אני מצטערת", התרחקתי ממנו נכנסתי למקלחת ורצתי לפתוח את ברז המים על זרם חזק כדי שהוא לא ישמע את הלב שלי פועם בקצב מטורף או את הדמעות שיורדות.
התקלחתי במשך שעה והתלבשתי לאט קיוויתי שעד שאצא מהמקלחת ג'ון ילך לישון אבל כשיצאתי מהמקלחת הוא לא היה בחדר כלל.
"ג'ון?", שום קול לא נשמע פתחתי את דלת החדר הצצתי למסדרון אבל גם שם הוא לא היה, התיק שלו עוד היה בחדר גם מפתחות הרכב.
איפה הוא יכול להיות? יכול להיות שהשוטר בכל זאת דיווח לאבא שלי מה קרה? נעלתי את הנעליים שלי במהירות ניגשתי לדלת בריצה.
הדלת נפתחה לפני שהספקתי להגיע אליה וג'ון נכנס חזרה לחדר.
"הכול בסדר?", הוא הסתכל עליי במבט מבולבל.
"איפה היית?", שאלתי אותו בכעס והוא חייך.
"נחמד לדעת שבכל זאת את דואגת לי".
YOU ARE READING
שייך לי - בני הנפילים 2
Fantasíaעונה שנייה לסיפור שייכת לי !! .. "אז למה נסעת בלעדיי? למה לא סיפרת לי שאבא שלי הוא זה שתקף אותך? למה לא ספרת לי שכבר תקף אותך מלאך בעבר?", צעקתי לעברו. "בגלל שלא רציתי שתרגישי אשמה", ג'ון השפיל מבטו ואני כבר הייתי מבולבלת ממש, "על מה אתה מדבר ג'ון?"...
