שכבתי במיטה מתחת לשמיכה מול ג'ון הוא ליטף את פניי בידיו המחוספסות, "אני לא מאמינה שהפסדת לאדם בתחרות אתמול", אמרתי לו בחיוך קטן של צחוק.
לא התאים לג'ון להפסיד הוא הבן אדם הכי חזק בעיניי, "זה באשמתך את יודעת אני לא ראיתי אותך ואיבדתי ריכוז את תמיד גורמת לי לאבד ריכוז".
ג'ון נישק את שפתי ההרגשה הזאת להיות צמודה אליו וסתם לדבר אתו במיטה עשתה לי טוב הסתכלתי על עיניו הירוקות ונשמתי לאפי את הריח שלו.
"אני יודעת שסיכמנו על זה שבינתיים לא נדבר על זה אבל ממש הייתי רוצה לספר ללב אם זה בסדר?".
"זה בסדר ספרי לה", הוא אמר בחיוך.
"בטוח?", שאלתי וג'ון נצמד צמוד אליי ועלה מעלי כשהוא מנשק את צווארי.
"כל מה שתרצי אשתי לעתיד".
*
הלכתי אחרי הצהריים לחדר שלי להחליף בגדים לקראת התחרות הערב, לב הייתה שם יחד עם רון הם ישבו על המיטה שלה והתנשקו.
שניהם קפצו כשפתחתי את הדלת, "הכול בסדר זאת רק אני", צחקתי.
"חשבנו שאת נטלי", לב אמרה ורון נישק אותה נשיקה קצרה לפני שקם.
"אני אלך שיהיה לכן בהצלחה הערב בנות", הוא איחל לנו ויצא מהחדר, הסתכלתי על לב בחיוך אני שמחה שטוב לה אחרי מה שקרה עם דן.
"למה את ככה מאושרת מה קרה?", לב שאלה במבט חשוד התיישבתי לצידה על המיטה עם חיוך רחב.
"אמיליה מה עשית?", היא דרשה לדעת.
"אני כלום .. אבל ג'ון הוא סתם את יודעת הציע לי להתחתן אתו", אמרתי לה והלסת שלה נשמטה.
"לא נכון לא נכון מה אמרת?", היא שאלה בסקרנות, "ברור שאמרתי כן".
לב קפצה עליי וחיבקה אותי חזק, "ברור לך שאני המלווה שלך כן?".
"חסכת ממני לבקש", אמרתי לה בחיוך והיא התרגשה ומחאה כפיים.
נטלי לפתע נכנסה לחדר, "מה קרה?", היא שאלה כשהסתכלה עליי ועל לב מחויכות.
"כלום אנחנו פשוט שמחות, אסור?", אמרתי לה מהר לפני שלב תגלה לה משהו ונטלי פנתה לכיוון המקלחת.
"זה סוד אל תגלי לאף אחד", אמרתי לה והיא הנהנה לחיוב קמתי לעבר הארון שלי החלפתי לבגדים נוחים לקראת התחרות הערב התארגנו בחדר ושסיימנו צעדנו לעבר השער האחורי כשנטלי נדחפה אלינו בדרך לשם.
"מה התחרות הערב?", שאלתי את לב, "תפוס את הדגל", היא אמרה בחייך רחב לב אהבה משחקים.
"אתן צוחקות?", נטלי התערבה בשיחה.
"לא, מתחלקים לשני קבוצות כל קבוצה מחביאה ארבעה דגלים כל מי שמצליח להגיע לדגל ישתתף מחר בתחרות האחרונה, רק שמונה יגיעו לגמר", לב הסבירה.
חשבתי שדריק לא יסכים לנו לצאת שוב ליער אחרי אותו לילה אבל כנראה שהבחור לא לומד מטעיות.
עמדנו שם על הבמה בזמן שאיזה הגרלה טיפשית מחלקת אותנו לשתי קבוצות כשאני עם אדם וג'ון באותה הקבוצה והקבוצה שלנו נבחרה להתחיל ולנסות להגיע אל הדגלים בזמן שהקבוצה השנייה צריכה למנוע מאתנו בכל מחיר להגיע אליהם.
נכנסנו כולנו ליער והתחלנו לשחק אני וג'ון התגנבנו ככל שיכולנו אבל מצאו אותנו ג'ון החל לתקוף אותם בזמן שאני המשכתי להתקדם רצתי במהירות ראיתי את הדגל ואת איאן עומד לצדו שלוב ידיים עם הכנפיים בפנים פשוט נשען לו על העץ.
הוא ראה אותי וחייך חיוך ערמומי הוא פרם בעדינות את הדגל מהעץ והגיש לי אותו.
"אני לא יודע למה אבל אבא שלנו ביקש ממני לדאוג שאת תהיה בגמר קחי", הוא אמר והגיש לי את הדגל.
נשארתי לעמוד המומה עם הדגל ביד משהו כאן נשמע לי לא טוב בכלל.
מה הוא מתכנן?
YOU ARE READING
שייך לי - בני הנפילים 2
Fantasyעונה שנייה לסיפור שייכת לי !! .. "אז למה נסעת בלעדיי? למה לא סיפרת לי שאבא שלי הוא זה שתקף אותך? למה לא ספרת לי שכבר תקף אותך מלאך בעבר?", צעקתי לעברו. "בגלל שלא רציתי שתרגישי אשמה", ג'ון השפיל מבטו ואני כבר הייתי מבולבלת ממש, "על מה אתה מדבר ג'ון?"...
