אני ואדם ישבנו על גג המרפאה בשקט הכוכבים האירו את השמים ופנסים רחוקים את האדמה, רוח קרה העבירה בי צמרמורת הרגישו את החורף המתקרב.
אדם הוריד מעליו את הג'קט שלו והגיש לי אותו מבלי לומר מילה לקחתי את הג'קט ממנו ולבשתי אותו, היה לו את הריח של אדם.
"רבנו נטלי זרקה אותי חשבה שאני עדיין רוצה אותך", אדם אמר לפתע ואני מודה שרציתי לשאול אותו אם זה נכון אבל לא יכולתי.
"מגיע לך מישהי טובה יותר מנטלי או ממני", אמרתי והוא צחק צחוק קטן.
"את יודע הייתי בטוח שאם אראה אותך שוב אחרי שאת וג'ון התחפפתם זה יהיה כשיש ילד קטן שמסתובב בניכם וקורא לכם אבא ואימא, אני לא ידעתי שנסעתם להפיל אותו".
אדם אמר ואני הסתכלתי עליו בהפתעה גמורה.
"אדם על מה אתה מדבר?", הוא הסתכל עליי בחזרה בעיניו החומות מנסה להסביר את עצמו.
"כשנעלמת מהאקדמיה אני חיפשתי אותך, אחיך אמר לי שנסעתם להפיל את התינוק שאת לא רוצה אותו ושאת תחזרי ישר אחריי, כמובן שזה לא קרה".
עצרתי את אדם מופתעת ממה שאני שומעת, "מובן לך שאחי שיקר לך נכון? אנחנו ברחנו כי אחי גירש את ג'ון מהאקדמיה על זה שהוא התעסק לנו בזיכרונות ואני הלכתי אתו כי כעסתי על אחי שבגללו התינוק שלי נפל כשברחתי מהמנהלת".
אני לא מאמינה לכל זה, אבא שלי תוקף את החבר הנוכחי שלי ואחי מספר שקרים לחבר הקודם שלי ואומרים שאפשר לסמוך על משפחה.
"אני מצטער על ההפלה".
"זה בסדר זה לא אשמתך", זה היה מוזר לשבת ככה עם אדם וסתם להתעדכן חשבתי שהוא שונא אותי על כל מה שקרה בשנה שעברה.
"זה באמת ג'ון שחנק אותך?", אדם שאל בדאגה.
"כן אבל זה סיפור ארוך הוא לא עשה את זה בכוונה", אמרתי והשפלתי מבטי אל היד שלי כשאדם הניח את היד שלו עליי.
"אני בחיים לא הייתי פגוע בך", הוא אמר והסתכל עליי עם הגומה היחידה שלו שלא ראיתי כבר מיליון שנה.
"אבל אני כבר פגעתי בך מספיק, נפשית ופיזית", אמרתי ואדם צחק צחוק לא מובן.
"ובכל זאת אף פעם לא הפסקתי לאהוב אותך", הוא לפתע אמר והלב שלי נצבט הרמתי מבטי אליו הוא התקרב לעברי והגוף שלי קפא.
הסתכלתי על עיניו החומות הרגשתי את הנשימה שלו על שפתי הוא ליטף את פניי ומשך אותי אל עבר שפתיו החמות.
הוא נישק אותי בפראות שלא הכרתי ממנו זזתי לאחור ממנו ניתקתי את שפתיי משפתיו וקמתי ממקומי.
הורדתי את הג'קט שלו ממני, "אני מצטערת אדם, אני אוהבת את ג'ון".
הגשתי לו את הג'קט הוא נעמד מולי מבלי לומר מילה רק מבט עצוב היה על פניו הוא קפץ מהגג ונחת בחוזקה על הרצפה והתרחק מהמרפאה.
אני לא מאמינה שזה קרה כרגע אני מקווה רק שאף אחד לא ראה את זה.
הסתכלתי על אדם מתרחק כשלפתע הרגשתי ידיים דוחפות אותי בחוזקה נפלתי בפראות על האדמה נחבטתי בראשי ואיבדתי הכרה.
YOU ARE READING
שייך לי - בני הנפילים 2
Fantasyעונה שנייה לסיפור שייכת לי !! .. "אז למה נסעת בלעדיי? למה לא סיפרת לי שאבא שלי הוא זה שתקף אותך? למה לא ספרת לי שכבר תקף אותך מלאך בעבר?", צעקתי לעברו. "בגלל שלא רציתי שתרגישי אשמה", ג'ון השפיל מבטו ואני כבר הייתי מבולבלת ממש, "על מה אתה מדבר ג'ון?"...
