שייך לי - בני הנפילים 2

חלק 41 - מעגל

רצתי בטירוף לתוך היער הוא חייב לי תשובות על הרבה דברים אני צריכה לדבר אתו שוב, יש דברים שאני לא מסוגלת לעשות שהוא דורש ממני, זה חייב להיפסק.

"אמיליה עצרי", ג'ון רץ אחרי הוא הדביק את צעדי ותפס בי בחוזקה.

"אתה לא מבין אני חייבת לדבר אתו", ניסיתי להשתחרר ממנו אבל ג'ון לא הרפה ממני, "אני לא נותן לך להתמודד מול המפלצת הזאת".

"הוא לא יפגע בי", אמרתי לו והוא שחרר את האחיזה שלו, "זה סיכון שאני לא מוכן לקחת הוא תקף אותי בעבר אני יודע כמה הוא חזק אני לא מוכן לחשוב אפילו על מה יכול לקרות לך".

ג'ון חיבק אותי חזק משך אותי צמוד אליו פרש את כנפיו והמריא, נחתנו בקרחת היער כל המשתתפים כבר התקבצו שם.

ג'ון שחרר את חיבוקו לאט ממני הוא ליטף את פני אבל השפלתי מבטי הצידה איאן עמד בצד הוא דיבר עם דריק השתחררתי מג'ון והתקדמתי במהירות אל דריק ואיאן.

"זה נכון פגשת את אבא שלנו?", פניתי אל איאן אבל הוא שילב ידיו ושתק.

"יש כרגע דברים יותר חשובים לטפל בהם", דריק קטע את המתח שנוצר באוויר.

"אני יודעת בדיוק איך לטפל בזה תאסוף את כולם", אמרתי לדריק אבל הוא לא זז.

"תבטח בי פעם אחת", צעקתי והוא נשם עמוק ופנה לקבוצה.

"אתה נורמלי? אתה רוצה להרוס הכול?", לחשתי לאיאן בכעס.

"אנחנו לא נדבר על זה כאן מישהו עלול לשמוע אותנו", הוא עקף אותי בכעס, "רגע, אתה זימנת את השדים האלה למשחקים?".

"כן אבל אני לא אחראי על מה שנהיה מהם".

הבנתי בדיוק למה הוא מתכוון זה באמת אבא שלי אשם אבל הוא הגזים הוא הבטיח לי שהקרובים אליי לא יפגעו לקחתי שתי מקלות מהאדמה ועקבתי אחרי איאן אל הקבוצה.

"מה את מציעה?", דריק שאל אותי כשהגעתי אליהם.

"אנחנו נעשה מה שעשינו שנה שעברה", פניתי אל ג'ון והגשתי לו את אחד המקלות.

"אני גם חשבתי על זה אבל ליה מדובר פה ב 250 שדים לא בשד אחד", ג'ון היסס נשמתי עמוק והסתכלתי סביבי.

"יש לך כאן קרוב לעשרים בני נפילים אנחנו כוח מטורף".

הנחתי את המקל ביד שלו פניתי לאדם והוא לקח את המקל מבלי לשאול שאלות הוא וג'ון החלו לשרטט מעגלים וסמלים בניהם בדיוק כמו שעשו שנה שעברה שלכדנו את שד החלומות.

לקחתי את אחת החרבות שהונחו על הרצפה והנחתי אותה ביד של איאן, "אני מאמינה שאתה יודע מה אתה צריך לעשות?".

איאן לקח את הסכין ממני הוא פרס את ידו וחתך אותה בפראות והחרב התמלאה בדם שלו, "אני לא בטוח שהסכין הזאת חזקה מספיק".

"אנחנו נגבה אותך", אמרתי לו והוא נכנס לתוך המעגלים שאדם וג'ון ציירו, דריק הבין את התכנית מלהסתכל על המעגלים הוא לקח את כל המדריכים ועבד אתם על הלחש.

"יש משהו שאנחנו יכולים לעזור בו?", לב שאלה אותי כשדן נטלי אמיר בר ושאר התלמידים מאחוריה, "כן ברור כולנו חלק בזה".

"אין מצב אני מסכן מספיק את המדריכים ואיאן בדבר הזה אמיליה אנחנו מדברים על 250 שדים", דריק פנה אלינו ואני רציתי להרביץ לו.

"בדיוק בגלל שזה 250 שדים אתה צריך את כולנו כאן יש לך פה את התלמידים הכי חזקים באקדמיה אתה בחרת אותם למשחקים".

דריק שנא אותי באותו הרגע אבל הוא ידע שאני צודקת, "תתפזרו מסביב למעגל החמישי", הוא אמר להם והם תפסו את המקומות שלהם אני ודריק נעמדנו.

ג'ון נעמד לצדי מחזיק בידי, "אתה מוכן?", ג'ון שאל את איאן שהנהן לחיוב.

"כולם חוזרים אחרי ולא משנה מה קורה לא משנה כמה כואב או מפחיד אל תפסיקו ואל תשברו את המעגל מובן?", ג'ון אמר וכולם נענו בחיוב.